Bidspirit auction | The complete story: the horrors

The complete story: the horrors of war and the joy of victory!! - 12 postcards sent by a Jewish woman from a territory under the control of the Soviet Union to her brother in Kibbutz Gan Shmuel, in Yiddish, in which she tells about the great difficulties, about the fact that most of the family is no longer alive, and they are the last ones left, and more, and in a postcard from May 12, 1945, she foretells and tells about ”the joy for four days for the victory over Hitler”, ”and especially our Jewish joy which is even greater”!!! - Four days after Victory Day! A historical item from a real time! RRR - Here we give a translation of one of the postcards, 18.6.1943: ”I sent you a card [postcard] a week ago. Did you receive it? Because we write every week. I received only one card from you, dear brother, which gave us a lot of hope We can't thank you enough Nahum for the three meters of goods we received a month ago, it really helped us. [Probably the brother in Israel sent them a package with all sorts of things. maybe cloth for clothes] Look, my dear Moshe, don't take my children and my sick parents out of your mind, even for a minute, they want to know their uncle Moshe. We hope that after the war we can meet at least all those who are still alive because we have not heard anything from the other brothers. So far the only ones left alive from the big family are you and me, hard to live with the thought, let's hope. I do everything in the world to keep our family alive. I am writing to Misha's family. You should write to them too. We received a sum of 250 rubles from them, but it was nothing. stay healthy And many, many kisses from your sister who misses you very much.” It is very possible that there are hints in this letter to things that he did not want the censors to understand. And finally, the victory postcard! Historical postcard! מצב: טוב אחת מהמעטפות המאולתרות אנו נותנים כאן תרגום של אחת מהגלויות, 18.6.1943: ”שלחתי לך גכרטיס [גלויה] לפני שבוע. קיבלת? כי אנחנו כותבים כל שבוע. קיבלתי ממך רק כרטיס אחד, אח יקר, שנתן לנו הרבה תקווה אנחנו לא יכולים להודות לך נחום מספיק על שלושת המטרים של סחורה שקיבלנו לפני חודש, זה מאוד עזר לנו. [כנראה האח בארץ שלח להם חבילה עם דברים כל שהם. אולי בד לבגדים] תראה משה יקירי, אל תוציא את ילדיי והורי החולים מהראש שלך, אפילו לדקה, הם רוצים להכיר את דודם משה. אנו מקווים שאחרי המלחמה נוכל לפגוש לפחות את כל אלה שעדיין בחיים כי לא שמענו דבר מהאחים האחרים. עד כה היחידים שנותרו בחיים מהמשפחה הגדולה הם אתה ואני, קשה לחיות עם המחשבה, נקווה. אני עושה הכל ואת העולם כדי לשמור על המשפחה שלנו בחיים. אני כותב למשפחתו של מישה. כדאי שתכתוב גם להם. קיבלנו מהם סכום של 250 רובל, אבל זה לא היה כלום. הישאר בריא. והרבה הרבה נשיקות מאחותך שמתגעגעת אליך מאוד.” ובסוף, גלוית הניצחון! גלויה היסטורית!