Bidspirit auction | פרשת קסטנר - פריט היסטורי!!!

פרשת קסטנר - פריט היסטורי!!! סיכום השיחה עם תיקונים בכתב ידו, של ההיסטוריון דב דינור עם הארכי פושע הנאצי קורט בכר! - פרשת קסטנר - סיכום שיחה, פנים אל פנים, של ההיסטוריון דב דינור עם הארכי פושע הנאצי קורט בכר – שעמד במרכז פרשת קסטנר – צילום של תקתוק במכונת כתיבה עם משפטים בכתב ידו של דינור – אקסטרא נדיר רקע הארכי רוצח הנאצי קורט בכר בשנת 1939 היה קצין בחיל הפרשים של האס אס בפולין, נמנה עם ”יחידות גולגולת המת” אשר עסקו ברצח יהודים. בשנת 1943 קיבל אות הצטיינות- הצלב הגרמני מזהב, לאחר שנתיים נעשה שטאנדרטנפיהרר ועבר למטה האס אס בפולין. בדוחות שהתגלו אחרי המלחמה התברר שלקח חלק ברצח המון יהודים ופרטיזנים. באחד הדוחות נאמר שכראש מחלקה בגדוד אס אס הוא השתתף ברצח המוני של 14000 יהודים. בין השאר, כתבת מחקר על זה התפרסמה על ידי אינגה דויטשקורן בעתון מעריב בשנת 82. מקומו בפרשת קסטנר בכר מילא תפקיד מרכזי בהשתלטות האס אס על הגדול והחשוב בתאגידים התעשייתיים בהונגריה, אחרי כיבוש הונגריה בשנת 44, תשלובת הפלדה והמתכת מנפרד וייס. בתמורה לרוב מניות התאגיד שעסק בתעשייה כבדה בייצור נשק, התחייב האס אס לאפשר ל-47 יהודים ממשפחות בעלי התשלובת לצאת לפורטוגל. בין תפקידיו היה גם האחראי על מחנות הריכוז. בכר ניהל את הצד הפיננסי של עסקת ”סחורה תמורת דם” מול ועדת העזרה וההצלה בבודפשט בראשות קסטנר. בכר, כנציג הנאצים, ניהל משא ומתן על סחורה תמורת הפסקת השמדת היהודים, עם סאלי מאייר נציג הג'וינט בשווייץ ועם קסטנר. פגישות המשא ומתן התנהלו על הגבול בין שווייץ לאוסטריה. משא ומתן זה הביא לשחרורם של נוסעי רכבת קסטנר בשתי קבוצות. 318 מאנשי הרכבת שוחררו באוגוסט 1944 ונשלחו לשווייץ, ובדצמבר נשלחו לשווייץ גם יתר 1,366 הנוסעים. בחורף 1944–1945 ביקר קסטנר בשווייץ, אך חזר מרצונו החופשי משווייץ הבטוחה לגרמניה ונסע עם קורט בכר לברלין, בניסיון להציל את שרידי היהודים שנותרו במחנות הריכוז. כלומר הפושע הנאצי שהשתתף כאחד המפקדים ברצח היהודים, הפך מתוקף תפקידו, למנהל מ”מ על הצלת יהודים תמורת כסף וסחורה לגרמנים שהיו זקוקים לו להמשך המלחמה ובעצם להמשך השמדת היהודים. ברק הדברים גם עמדה כפי הנראה ההבנה שלו שהמלחמה עומדת להסתיים במפלתה של גרמניה ושיזדקק לאליבי אחרי המלחמה כדי שלא יתלה בראש חוצות. לאחר המלחמה מסר קסטנר עדות בכתב בבית הדין הגרמני לדה-נאציפיקציה, שעסק בטיהור גרמניה ואוסטריה מאנשי המשטר הנאצי. בעדותו תיאר קסטנר באור חיובי את פעולתו של קורט בכר במסגרת מאמצי ההצלה (לפי התחייבות קודמת, בזמן המשא ומתן על ההצלה) ובכך עזר לו להיחלץ בשלום. קסטנר מסר בתצהיר שלו: ”אין כל ספק בכך שבכר נמנה עם מנהיגי האס־אס המעטים שהיה להם העוז להתייצב נגד תוכנית ההשמדה ואשר עשו ניסיון להציל חיי אדם”. לדבריו, הודות להתערבותו של בכר נמנעה השמדתם של 85 אלף יהודים מגטאות בודפשט ושבשלב האחרון של המלחמה בכר נאבק עם הימלר למען העברת יושבי מחנות הריכוז לידי צבאות בעלות הברית. קסטנר טען כי ”בכר עשה כל מה שהיה בגדר אפשרויותיו ומעמדו כדי להציל חיים חפים מפשע מבולמוס הרציחה העיוור של המנהיגים הנאצים, על כן לא פקפקתי אף לרגע בכוונותיו הטובות”. בסוף מכתבו כתב קסטנר שלדעתו ראוי בכר ”להתחשבות האפשרית המלאה ביותר”. לגבי עצם מעשיו של קסטנר נחלקו הדעות. בית המשפט המחוזי סבר בכל התוקף שהוא מכר את נשמתו לשטן [לאחר שנים בראיון עיתונאי אמר בנימין הלוי שטעה במשפט הזה אך לא חזר בו מעצם פסק הדין], גם שניים משופטי העליו ראו בו אשם במידה זו או אחרת. לעומת זאת דעת הרוב, שלושה שופטים, הייתה שבית המשפט המחוזי טעה וזיכה אותו. יחד עם זאת בדבר אחד לא ביטל בית המשפט העליון את פסק בית הדין המחוזי: העדות לטובת בכר. אכן קסטנר ”היה מחוייב לו” מאז המלחמה ”שיגן עליו לאחריה” – אך מה ערכה של זו כאשר מדובר בפושע נאצי, ברוצח יהודים. למעשה עדותו של קסטנר הצילה אותו מחבל התליה בנירנברג, והוא הפך כביכול לאזרח נומטיבי עם משפה ”נורמלית” ולאיש עסקים עשיר, מיליונר. גם על כך יש שמועות חזקות מאוד. הוא לא בא ממשפחה עשירה, ואחרי המלחמה היה חסר כסף לחלוטין ופתאום נצא אצלו סכם כסף ענק. החשד היה שזה מאוצרות הונגריה שנבזזו בסוף המלחמה על ידי הגרמנים ובכר היה אחראי עליהם. אייכמן השתמש בו התובע גדעון האוזנר כעד, שהרי היה מקורב לאייכמן. הוא העיד בביתו בגרמניה וסרב לבוא להעיד במשפט עצמו כי האוזנר סרב לתת לו חסינות שלא יעצר כשיגיע שהרי הוא עצמו פושע מלחמה. בתמצית: מדובר ברוצח, שהשתתף ברצח המונים, שבסוף המלחמה הביא במאמציו להצלתם של יהודים, כנראה רבבות. קסטנר סבר שבעצם היה ביניהם ”חוזה בשתיקה” שתמורת זה הוא יגן עליו אחר כך מחבל התליה, והוא ”קיים את חלקו בהסכם”. אך רבים סברו שאין ערך ל”הסכם” כזה ואף אין ערך לכל שהציל יהודים, מפני שעשה זאת כבקשת אליבי, אך בעצמו הרי רצח לפני כן. אמנם, לא ברור אם קסטנר ידע על מעשיו הקודמים בפולין כרוצח יהודים. הדוחות התפרסמו רק אחר כך. הכתבה המצורפת היא מתחילת שנות השמונים. יתכן שסבר שלאור שלא ידוע על השתתפותו ברצח ממילא העיקר הוא שבהונגריה פעל במאמצים עצומים להקטין ככל האפשר את רצח היהודים. זו בעצם נשארה השאלה שממשיכה לרחף עד היום, למרות פסיקתו של בית המשפט העליון על עצם מעשיו של קסטנר, שהוכרו על ידו לא כשיתוף פעולה עם הנאצים, אלא להיפוך: כמאמצים הירואיים להצלת יהודים. דב דינור ההיסטוריון דב דינור נחשב לגדול החוקרים של פרשת קסטנר. הוא אף הוציא שני ספרי מחקר בעניין. השתכנע מעל לכל ספק שקסטנר היה גיבור שעסק בהצלת יהודים, כלומר כמו דעת בית המשפט העליון. הוא נפגש עם קורט בכר בקשר למחקרו. הדפים שלפנינו הם הסטנוגרמה של הפגישה הזו. תיאור הפריט הסטנוגרמה של הפגישה. צילום של תקתוק במכונת כתיבה. עם כמה משפטים בכתב ידו של דינור. נדיר ביותר.