ברוכים הבאים למכירת החורף של קוקו!
בפומבית מס׳ 42 נציג למכירה מבחר עבודות של אמנים צעירים מבטיחים והפעם, עבודות רבות הן בגודל בינוני וגדול.
נכיר לכם לראשונה את ליזה קריג, אנתרופולוגית שחיה ומציירת את המדבר והערבה,
רונית שחף מציירת מפגשים חברתיים בעבודות מלאות צבע ושמחה,
את נועם קוביסי- ציירת מבטיחה בת 24 בתחילת דרכה, תקשיבו לקוקו, במכירה זו 6 עבודות שלה במחירי פתיחה שלא יחזרו,
את רותם אורנשטיין שמצייר רגעים אינטימיים מחיי היום-יום,
גם הפסלת בתיה מלכא תציג 5 פסלים בהשראת מלחמת המפרץ שמצאנו רלוונטיים גם להיום.
נציג שני ציורי אקוורל גאוניים של לירון יאנקונסקי אקוורליסט בינלאומי,
תום פימה הצעירה עם 4 עבודות מרשימות וחכמות,
מוריה קפלן עם 3 ציורי שמן מצויינים,
ארז פליסקוב מצייר את הכנרת היקרה שלנו,
ועוד אמנים ואמניות שכולנו אוהבים במכירה זו.
קוקו מזמינה אתכם להשקיע באמני העתיד ולהכניס לביתכם אמנות עכשווית צעירה,
בהצלחה :)
|
פריט 35:
בתיה מלכא
|
|
|
מחיר פתיחה:
$
750
הערכה :
$1,200 - $1,500
עמלת בית המכירות: 15%
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
משתמשים ממדינות אחרות עשויים לקבל פטור ממע"מ בהתאם לחוקי המס המתאימים
|
׳׳היכן מחשבותיי׳׳ 2013
לראשונה בקוקו, הכירו את האמנית הישראלית בתיה מלכא!
(נ.1981) פסלת ואמנית קרמיקה ישראלית העוסקת בקו התפר שבין עיצוב ופיסול, חיה ויוצרת בחולון.
בוגרת האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, בה למדה בשנים 2008–2004 במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית. מלכא יוצרת בטכניקה תעשייתית של יציקות קרמיות ומשלבת פיסול בעבודת יד. יצירותיה מאופיינות באסתטיקה גבוהה, צבע לבן וגימור מבריק, ונמצאות על קו התפר שבין פסלון קיטש דקורטיבי לבין מוטציה.
ב-2013 נרכש פסלה "צבר" על ידי משכן הכנסת, והוא מוצג בבניין הוועדות.
יציקה קרמית ועיבוד ידני
הדפס קרמי, חוט
גובה 38 ס׳׳מ
רוחב 20 ס׳׳מ
עומק 19 ס׳׳מ
חתום.
׳׳מסיכת האב"כ היא דימוי החוזר בעבודותיי. המסיכה משקפת עבורי את הזיכרון הבלתי נשכח של חווית הילדות במלחמה. כאשר הייתי בת 9 חוויתי את מלחמת המפרץ הראשונה שהיתה עבורי מלחמה של רגשות עמוקים: מוטיב ההפתעה של אזעקת נחש צפע מהדהד באמצע הלילה, הריצה המהירה לתוך המקלטים וחבישת המסיכה כאילו כל יום זה פורים- כל אלו גרמו לי להתרגשות גדולה ואפילו צהלה אבל אז לאחר זמן קצר הגיעה תחושת המחנק מחבישת המסיכה ומהפחד שהופיע לכולם בעיניים. כדי להעביר את הזמן במקלט ולהחזיק את עוצמת הרגשות המעורבים בתוכי הכנתי קופסה עם צעצועים של חיות ומדבקות של פרחים והייתי נוהגת לקשט את המסיכה שלי ולשחק עם החיות שלי לדמיין מקום יותר נעים טוב וצבעוני. ככל הנראה חוויות ראשוניות אלו תרמו לעיצוב האישיות שלי ומאז אני חיה בתחושות שהפחד הוא למעשה ריגוש, שהפגמים הם חלק מהשלם ובכל דבר ניתן למצוא את היופי. את המסיכה מגיל 9 מעולם לא החלפתי במסיכה אחרת. היא עדיין נמצאת אצלי ולכן החלטתי לשמר את חווית הילדות יוצאת הדופן הזו וליצור ממנה עבודת אמנות, מעין סוג של פחלוץ הזיכרון. החלטתי לעשות תבנית למסיכה שלי ולצעצועי חיות וליצור ממנה פסלים נצחיים. הסדרה שיצרתי נקראת טקסי-דרמי מלשון טקסידרמיה (אמנות פחלוץ חיות לצורך תצוגה). בכל מסיכה יש חיה אחרת וקישוט פרחים דקורטיבי כדי לייפות את המציאות ולהקטין את עוצמת הדימוי והקונוטציה השלילית. כל המסיכות מודבקות על עץ אלון חתוך בעיצוב הקלאסי והידוע של בסיס לפוחלצי חיות.׳׳
החשיפה הראשונה של דמות התינוק בעל שני הפרצופים הייתה בביאנלה השישית לקרמיקה ישראלית בשנת 2010, כאשר פסלה של מלכא הופיע בפרסומי האירוע על גבי שלטי חוצות בתל אביב ובעיתונים.
