ברוכים הבאים למכירת החורף של קוקו!
בפומבית מס׳ 42 נציג למכירה מבחר עבודות של אמנים צעירים מבטיחים והפעם, עבודות רבות הן בגודל בינוני וגדול.
נכיר לכם לראשונה את ליזה קריג, אנתרופולוגית שחיה ומציירת את המדבר והערבה,
רונית שחף מציירת מפגשים חברתיים בעבודות מלאות צבע ושמחה,
את נועם קוביסי- ציירת מבטיחה בת 24 בתחילת דרכה, תקשיבו לקוקו, במכירה זו 6 עבודות שלה במחירי פתיחה שלא יחזרו,
את רותם אורנשטיין שמצייר רגעים אינטימיים מחיי היום-יום,
גם הפסלת בתיה מלכא תציג 5 פסלים בהשראת מלחמת המפרץ שמצאנו רלוונטיים גם להיום.
נציג שני ציורי אקוורל גאוניים של לירון יאנקונסקי אקוורליסט בינלאומי,
תום פימה הצעירה עם 4 עבודות מרשימות וחכמות,
מוריה קפלן עם 3 ציורי שמן מצויינים,
ארז פליסקוב מצייר את הכנרת היקרה שלנו,
ועוד אמנים ואמניות שכולנו אוהבים במכירה זו.
קוקו מזמינה אתכם להשקיע באמני העתיד ולהכניס לביתכם אמנות עכשווית צעירה,
בהצלחה :)
|
פריט 2:
תום פימה
|
|
|
נמכר ב: $500 (₪1,791)
₪1,791
מחיר פתיחה:
$
180
הערכה :
$350 - $450
עמלת בית המכירות: 15%
מע"מ: 18%
על העמלה בלבד
משתמשים ממדינות אחרות עשויים לקבל פטור ממע"מ בהתאם לחוקי המס המתאימים
|
׳׳את נראת כמו האשה מהקיר׳׳ 2024
בפעם השניה בקוקו ואחרי הצלחה גדולה שלה במכירה האחרונה - קבלו את הציירת הצעירה תום פימה!
תום (נ. 1996) ציירת פיגורטיבית, יוצרת בעיקר במדיום של צבעי שמן. תום למדה אומנות באוניברסיטת תל אביב, לאחר מכן המשיכה ללימודי אוצרות בבית לאמנות ישראלית וללימודי ציור ריאליסטי באקדמיה לאמנות בברצלונה. בחודש האחרון היא חזרה לישראל וזוהי הפעם הראשונה בה היא מוכרת ומציגה בפומבי את עבודותיה. כיום היא חיה ויוצרת בחיפה.
בזמן שהותה בספרד התאהבתה בציירים האימפרסיוניסטים הספרדים (סורויה, רמון קסס) ובאהבה שלהם לציור נשים בפוזות אלגנטיות אך טבעיות, הרבה מהזמן מיואשות או עייפות.
משם, היא החלה לשים עצמה בנעליים של אותן מודליות ומנסה לחקות את המנחים שלהן.
שילוב הלימודים של טכניקות ציור ריאליסטיות, יחד עם אהבתה לאמנות אימפרסיוניסטית, הופכת את קו הציור ליותר משוחרר. תום חוזרת ומחפשת בציור תנועה, ושואפת כל הזמן לבנות ולהרוס את הציור כך שיש חלקים בציור שנשארים מאוד ריאליסטים, ויש חלקים שהעין של הצופה צריכה להשלים.
שמן על עץ ממוסגר
20/15 ס׳׳מ
חתום
׳׳לאחרונה הציורים שלי הם סביב מסיבת תחפושת לא נגמרת, שהתחילה מצילומים ישנים של המשפחה שלי במסיבת פורים במתנס היישוב, בהם השפע והגלאם שבו את עיניי.
אז היה נהוג להביא צלם לאירועים חשובים כדי להראות את השפע, ההצלחה, היופי והמשפחתיות. את הרגעים היומיומיים הפשוטים לא צילמו.
שם אני מכניסה למסיבת התחפושות גם את הדמות שלי, אבל ברגעים הקטנים, הפחות זוהרים, במציאות שלי ובחלומות שלי.׳׳
