Bidspirit auction | כתב-יד, פירוש קבלי על הזמר

כתב-יד, פירוש קבלי על הזמר 'אזמר בשבחין'. לרבי ישראל סרוק. ארץ ישראל. המאה ה-17/18. כתב-יד עתיק, פירוש קבלי על הפיוט המפורסם 'אזמר בשבחין' שחיבר רבינו האר”י הקדוש. עם פירוש תלמידו של האר”י רבינו ישראל סרוק [המאה ה-17]. האר”י הוסיף לפתיחה פיוטים עבור כל סעודות השבת בשפה הארמית. הפיוטים נוגעים בצד הקבלי של סעודות השבת ומהותה של השבת עצמה. פיוטיו התקבלו ברוב תפוצות ישראל והולחנו להם לחנים רבים הן בקרב בני אשכנז והן בקרב יוצאי ספרד ועדות המזרח. כמעט לכל חצר חסידית קיים לחן מקורי לפיוט 'אזמר בשבחין'. הפיוט מתאר את ההנהגה האלוהית והתקשרות אלוהים לעם ישראל בליל שבת, ואת הכוונות הקבליות שבהדלקת נרות שבת, עונג שבת, עריכת השולחן ומיקום החלות והנרות בו, הרחת הבשמים, אמירת הקידוש והשמחה שבסעודת ליל שבת. הפיוט כולל עשרים בתים היוצרים את האקרוסטיכון ”אני יצחק לוריא בן שלמה ”. כאשר האות ש' נכפלת בו פעמיים. הסבר לכפילות מובא על ידי תלמידו של האר”י, רבי ישראל סרוג; כי בתחילה כתב האר”י את הבית המתחיל במילה ”שביתין” ולאחר מכן כתב את הבית המתחיל במילה ”שכינתא” ומחק את הראשון. מה שמסביר את המנהג של קהילות שונות להשמיט את הבית המתחיל במילה ”שביתין” ואת המנהג הכללי הרווח, לדחות את הפיסקה הזו ולאומרה בש' השנייה. יש הסוברים כי ”שביתין” נכתב על ידי שבתי צבי או מזכיר אותו ולכן לא אומרים אותו. המשך הפיוט שראשי הבתים שלו הם ל, מ, ה, א - עוסק בעיקר בבציעת הפת. יש המשמיטים אותו לחלוטין, ויש שנוהגים לאומרו בין הקידוש לנטילת ידיים או לאחר ברכת המוציא. נוסח כתב היד שלפנינו שונה מהותית מהפירוש המודפס הקיים. [8] עמ' כתובים. חסר בסופו כנראה דף אחד שהוא חותם את הפיוט. מעט נקבים עם חסרון קל בטקסט.