Bidspirit auction | תגלית! כתב יד שער הפסוקים


תגלית! כתב יד שער הפסוקים בעריכתו המקורית של רבינו חיים ויטל ובכתיבת ידו של הצדיק רבי יהודה אבן עטר השני. לפנינו כתב יד חשוב. שער הפסוקים בעריכתו המקורית של רבי חיים ויטאל. שער הפסוקים בעריכה זאת לא נדפס.  ר' חיים ויטאל ערך את הדרושים ששמע מרבו האר”י ב -8 שערים וקראם - עץ חיים. ב -8 שערים אלה הבחין ר' חיים ויטאל בין הדרושים ששמע בעצמו מרבו [האר”י], אותם סידר בגוף כל שער ושער, ובין הדרושים ששמעו חבריו מהאר”י, אותם סידר בסופו של כל שער ושער. שמונה שערים אלו נערכו מחדש על ידי בנו, ר' שמואל ויטל, בסדר שונה. ר' שמואל סידר את שמונה השערים בלא להבחין בין הכותבים השונים של הדרושים. כך סידר למשל, בשער הפסוקים את הדרושים שכתב ר' חיים ויטאל יחד עם הדרושים שכתבו חבריו על פסוק אחד. כאמור, שער הפסוקים שנעתק בכתב היד שלפנינו הוא מעריכתו של ר' חיים ויטל עצמו. ההבחנה בין שני חלקי החיבור -- בין הדרושים שכתב ר' חיים ויטלובים הדרושים שכתבו שאר תלמידי האר”י -- נמצאת לפנינו בדף 76. :”מה ששמעתי מזולתי בשם מורי זלה”ה.” כלומר מכאן ואילך נמצאים הדרושים שהעתיק ר' חיים ויטל משאר תלמידי האר”י וכלל אותם בסוף שער הפסוקים. כתב היד נעתק על ידי הצדיק ר' יהודה בן עטר השני. כך כתב בסוף כתב היד. תם ונשלם... ותהי השלמת הספר הזה בחדש אב כ”ג בו יום ד' בשנת אל ה המשפט י ם ו החו ק ים וה ת ורות  אשר נתן ה' בינו ובין ביני ישראל . אני הכותב זעירא דלאו מן חברייא ע”ה יהודה בן עטר ס”ט. על פי האותיות המודגשות עולה התאריך לשנת תקט”ז ואכן בשנה זו כ”ג באב חל ביום רביעי. כל הנאמר לעיל. מאת החוקר הרב יוסף אביב”י שליט”א. מצורף דף אישור לכתב היד. רבי יהודה בן עטר השני שימש כדיין ואב בית דין בעיר פאס, תלמידו ועמיתו של רבי אליהו הצרפתי. נודע בפסיקותיו ובתקנות שייסד בענייני ממונות, אישות ותקנות קהילתיות. נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בדור המעבר של חכמי פאס. בשנת ה'תקנ”ב פרצה דליקה ששרפה את בית הכנסת של הרב, וכן כמה מספריו. בערב שבועות באותה השנה, פקד השליט מולאי אליזיד על אנשיו לתפוס את החכמים, להכותם ולבזוז מהם ממון. רבי יהודה בן עטר הצליח לברוח, והסתתר במחילת עפר. לאחר הפרעות והחלפת השלטון, כתב שיר הודיה לה', אותו הנהיג לשיר בבית הכנסת שלו, בכל שנה בחג הפסח. סמוך לפטירתו של רבי אליהו הצרפתי, בשנת ה'תקס”ו (1806), התמנה רבי יהודה בן עטר השני לכהן כאב בית הדין ורבה הראשי של העיר פאס. בבית הדין שבראשו עמד כיהנו הדיינים רבי יהושע סירירו, רבי חיים דוד סירירו ורבי שמואל אבן זמרא. בית הדין בנשיאותו עמד בקשרי התכתבות ופסקי דין עם גדולי דייני מרוקו בערים אחרות, ובהם רבי רפאל בירדוגו ורבי שמואל בן וואעיש ממקנס, ורבי שלמה אביטבול מצפרו. במהלך כהונתו תיקן בית הדין שורה של תקנות קהילתיות והלכתיות אשר השפיעו על חיי הציבור בפאס ובקהילות הסמוכות. נפטר בחודש אב שנת ה'תק”ף (1820), ונטמן בעיר פאס. [92] דף. 184 עמודים. כ - 35 שורות בעמוד. כתיבה מערבית. [חסר דף או 2 בתחילתו]. מצב בינוני. נייר עבה. מעט נקבים. בחציו השני של כתב היד מופיעים כתמי עובש בשולי הדפים.