Bidspirit auction | מכתב מהגאון רבי יעקב קצין

מכתב מהגאון רבי יעקב קצין אל הראשל”צ רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל - ניו יורק, תש”ב | 1942 - מכתב מהגאון רבי יעקב קצין, רבה של קהלת שערי ציון, אל הראשל”צ רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל. ניו יורק 1942. תש”ב. אודות תשלום כתובה עבור אישה הנמצאת ב ארם צובה ובעלה בניו יורק. במכתב מבקש הגאון רבי יעקב קצין שהסכום ישולם לאדון עזרא כבאסו הנמצא בבית וגן ירושלים שהוא מחזיק בהשקעות עבור הבעל ואחיו. מאחורי המכתב כותב הראשון לציון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל לרבי יעקב קצין כי הגברת חבר נמצאת ב ארם צובה וכי הוא כתב כמה פעמים למר נחמד שהוא ראש ועד הקהילה בחאלב למסור לה את 2 המכתבים. מצב מצוין. בעמוד 1 מכתבו של רבי יעקב קצין ובעמוד השני תגובת הראשל”צ רבי בן צמ”ח עוזיאל. נכתב על נייר מכתבים של בית הכנסת שערי ציון בניו יורק. הגאון רבי יעקב קצין היה מקובל, מייסד ישיבת המקובלים ”גן הלבנון” בירושלים, ורב הקהילות הסוריות ”מגן דוד” ו”שערי ציון” של יוצאי סוריה בברוקלין שבארצות הברית. נולד בירושלים לאלטון ולרב שאול קצין, שהיה מקובל ומחבר הספרים ”אמרי בינה” ו”פרי צדיק”. האות ש' נוספה לשמו כקיצור לשם אביו, כנהוג במשפחתו בתקופה זו. בילדותו התחנך ולמד מפי אביו, ובהמשך למד בישיבת אוהל מועד. בשנת 1917 (ה'תרע”ז) התייתם מהוריו שנפטרו ממחלת הטיפוס בהפרש של כחודשיים, לאחר שהתפשטה לאחר מלחמת העולם הראשונה. בחודש פברואר 1919 (אדר ה'תרע”ט) נישא למזל טוב בת הרב שלום הדאיה. בשנת 1921 (ה'תרפ”א) החל בכתיבת חיבוריו, ובשנת 1922 (ה'תרפ”ב) החל לעסוק בלימוד תורת הקבלה באופן עצמאי, ובהמשך אצל הרב חיים שאול הכהן דוויק יחד עם חבורתו בשכונת הבוכרים. למשך תקופה אף למד את תורת הקבלה עם הרב אברהם חיים עדס ובנו הרב יעקב עדס. בשנת 1923 (ה'תרפ”ג) החל ללמוד בישיבת פורת יוסף אצל הרב רפאל שלמה לניאדו. בישיבה נמנה עם קבוצת אברכים ורבנים שנקראה ”עוז והדר” ולמדה את תורת הקבלה בנפרד מסדרי הלימוד בישיבה, בראשות הרב סלמאן אליהו ובהמשך בראשות הרב אפרים הכהן. בתקופה זו שימש גם כמלמד תלמידים, והיה לומד בחברותא גם יחד עם הרב עזרא עטייה, ממנו רכש בקיאות בנושאי גיטין וקידושין. הודות לכך קיבל בתקופה זו שאלות רבות בנושא. בתקופה זו היה מקורב גם לרב יוסף ידיד הלוי, כשזה האחרון היה לומד איתו, ומתייעץ איתו בשאלות שונות. בשנת 1932 (ה'תרצ”ב) נשלח לברוקלין שבארצות הברית על ידי הרב עזרא הררי רפול והרב יעקב מאיר, למטרת איסוף כספים עבור בית היתומים הספרדי שבירושלים. בברוקלין התעכב כשישה חודשים, בעקבות הפצרת הקהילה הסורית המקומית שיישאר לשמש כרב הקהילה, אך הוא סירב בטענה כי בחר לגור בישראל. תקופה קצרה לאחר שחזר לישראל, יצא לשליחות איסוף כספים במצרים. גם שם סירב למשרת רבנות ודיינות שהוצעה לו. בשנה שלאחר חזרתו לישראל ניהל חלופת מכתבים עם ראשי הקהילה הסורית ”מגן דוד” שבברוקלין, שבה הוא מנמק את סירוביו. לבסוף בעצת רבני ירושלים וחותנו, הרב שלום הדאיה, הסכים לכהן כרב בקהילה למשך שנה בלבד. בחודש יולי 1933 (אב ה'תרצ”ג), הגיע עם משפחתו לניו יורק בהפלגה. בברוקלין הוא מצא את הקהילה הסורית ”מגן דוד” במצב כלכלי לא מזהיר. הוא פעל לתקן את המצב שבו הייתה שרויה הקהילה, תוך כדי תיקון תקנות לטובת חברי הקהילה, והבאתה למצב טוב יותר. הוא שימש בקהילה כמוהל, מחנך ומסדר קידושין, שיקם את התלמוד תורה המקומי, והכשיר אברכים לשמש כשוחטים ובודקים. לאחר תום שנת כהונתו כרב, הפצירו בו ראשי הקהילה להישאר לשנת כהונה נוספת, עד שלבסוף החליט לקבוע את משכנו בברוקלין, כדי להצמיח עוד את חיי הקהילה. בתקופת המשך כהונתו ייסד בית דין בו כיהן כראש אב בית הדין, לצד הרב שאול מטלוב עבאדי והרב אליהו חוצני, ובנו הרב שאול, ששימש כמזכיר בית הדין. כן הקים קהילה נוספת ליוצאי סוריה בתוך קהילתו, תחת השם ”שערי ציון”. במשך 62 שנות כהונתו כרב הקהילות ”מגן דוד” ו”שערי ציון”, פעל למען העברת כספים עבור ארץ ישראל, והקים בין היתר קרן צדקה בשם ”מגן ישראל”, שנועדה לתת מענה ותרומות לשד”רים שגייסו כספים ליישוב היהודי בישראל, ובתקופת מלחמת העולם השנייה הזרים ליישוב סכומי כסף רבים. ניהל חלופת מכתבים עם רבני ישראל והעולם, ותיקן מספר תקנות למניעת התבוללות בקהילתו. ניחן בזיכרון פנומנלי, והיו שטענו כי הסיבה לכך הייתה שאכל בצעירותו צמח שנקרא פלדור. בהמשך אף טענו אחרים כי אכילת הצמח הייתה הסיבה למחלת האולקוס שממנה סבל. נפטר (ג' בטבת ה'תשנ”ה), ונקבר בישראל. חשוב ביותר!!!