הגהותיו של המקובל רבי יהודה זאב לעבאוויטש על תקוני הזהר – זיטומיר תרכ"ג

הגהותיו של המקובל רבי יהודה זאב לעבאוויטש על תקוני הזהר – זיטומיר תרכ"ג

ספר תקוני הזהר. בדפוס האחים השותפים רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא נכדי הרב מסלאוויטא - זיטומיר תרכ"ג.

מהדורה זו זכתה להסכמת הרה"ק רבי אהרן מטשרנוביל שהיה גם מחותנו של המדפיס רבי יהושע העשיל, בהסכמתו מדבר במעלת ושבח פעולתם של המדפיסים ובמעלת הוצאה מדוקדקת זו.

מכבשונו של עולם

העותק שלפנינו היה בשימושו של המקובל הצדיק רבי יהודה זאב ליבוביץ זצ"ל. במהלך לימדו עיטר הצדיק בעצם כתיבת יד קדשו את שולי הגיליונות בהגהות ארוכות העוסקות בתורת הקבלה ובהם מצטט מספרי קבלה כמו: ספר הזהר, כתבי האר"י, הרמ"ק, הרמ"ז, ואף מצדיקי החסידות. חלק מהתוכן הוא מציין ששמע מפיהם ממש כמו: הרה"ק בעל הסולם שהיה גם רבו, המקובל רבי משה יאיר וינשטוק, רבי יוסף וינשטוק ועוד.

חלקן בכתיבה מרובעת והרבה מהם חתומות בסופם בשמו: "יודא זאב לעבאוויטש" או: "יוזא זאב" או לעתים: "יודא זאב בן גלדה" וגם: "יז"ל" - ר"ת שמו.

בדף השער רישום בעפרון: "ר' יוסף וויינשטאק".

מפרט: [2], קפב דף.

כתמים ובלאי. נזקי עש בדף השער ובדפים נוספים. דפים ראשונים מנותקים. קרעים ופגמים קלים במספר דפים. כריכת עור עתיקה 

המקובל רבי יהודה זאב ליבוביץ (תרפ"ב - תש"ע) בן רבי יחיאל צבי. תלמיד "בעל הסולם" ומצדיקי הדור הנסתרים, נולד בעיירה סאטמר, שם למד אצל האדמו"ר רבי יואל מסאטמר ואצל רבי יהודה רוזנר אב"ד סעקעלהיד בעל "אמרי יהודה". בימי השואה איבד את משפחתו באושוויץ ולאחר השחרור עלה ארצה והתיישב בתל אביב, שם התגורר לבדו בחדר בודד ובעצת החזו"א עבד בלילות בסלילת כבישים.

בארץ הצטרף לחבורת המקובלים תלמידי האדמו"ר רבי יהודה ליב אשלג "בעל הסולם", רבי יהודה צבי ברנדויין, רבי משה יאיר וינשטוק ורבי יוסף וינשטוק. בניגוד אליהם, נותר אלמוני במשך שנים רבות ורק מעטים עמדו על גדלותו בנגלה ובנסתר. למרות זאת אצל צדיקי הדור היה מוכר יותר ועמד בקשרים הדוקים עם האדמו"רים: רבי אהרן קדוש ד' מבעלז, ומרן ה"שפע חיים" מצאנז-קלויזנבורג עמו אף התכתב ארוכות ואף הכליל בספריו דברים משמו של רבינו, ועוד. אלה העריכוהו מאד והיו שהחשיבוהו כאחד מל"ו הצדיקים הנסתרים.

בזקנותו עבר להתגורר בעיר בני ברק, בין המקורבים שנהגו לבקרו וללמוד אצלו אז היו הרב וואזנר והרב מרדכי גרוס. סיפורי מופתים מופלאים מסופרים אודותיו ובשנים האחרונות נודע ציונו בבית העלמין בבני ברק כתל תלפיות לישועות רבות. מכּתביו נדפסו הספרים: "קול יהודה בעל הכתבים", "וזאת ליהודה", "יזל מים מדליו", ועוד.