Bidspirit auction | מכתב היסטורי מאד! מהגה”ח הצדיק

מכתב היסטורי מאד! מהגה”ח הצדיק ר' משה דוב בעק ז”ל, בעת שהי' מתגורר במדבר אחוזת נפתלי, שנת תשכ”ו - ידוע מה שעשה הצדיק ר' משה בער, כשראה טומאת הציונות בארץ, הלך במסירת נפש להתגורר במדבר לזמן, לקיים את דברי הרמב”ם שכותב בהלכות דעות. דבר שלא נשמע כמוהו, מכתב זה שכתב משם הוא לכאורה הפריט היחידי והעדות היחידה שנשארה מסיפור ההיסטורי הזה. כאן נתגלה גם שם המקום והאיזור ששם התגורר. לשון הרמב”ם בהל' דעות : וכן אם היה במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה ילך למקום שאנשיה צדיקים ונוהגים בדרך טובים ואם היו כל המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתן נוהגים בדרך לא טובה כמו זמנינו או שאינו יכול ללכת למדינה שמנהגותיה טובים מפני הגייסות או מפני החולי ישב לבדו יחידי כענין שנאמר ישב בדד וידום אם היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו לישב במדינה אא”כ נתערב עמהן ונוהג במנהגם הרע יצא למערות ולחוחים ולמדברות ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים כענין שנאמר מי יתנני במדבר מלון אורחים. מתוכן המכתב נראה ישרותו ונאמנותו של ר' משה בער, שעשה טעות במקח, ועכ”ז הוא אינו רוצה לחזור בדבורו, ויקנה את כל המזוזות. אף שהי' עני גדול. * רבי משה דב בֶּר הלוי בֶּק (מאוית במקור בער בעק; ג' בסיון ה'תרצ”ד, 17 במאי 1934 – 16 באפריל 2021 ד' באייר ה'תשפ”א) היה רב ומנהיג הנטורי קרתא בארצות הברית, רבם של קהילות בית יהודי בניו יורק ומחבר ספרים פורה. ביוגרפיה נולד בבודפשט לרב ישעיה יוסף ולשרה בעק. שרד את שלטון צלב החץ בבונקר בבית דודו ברחוב דובוזי. בתש”ח עלה לארץ ישראל. למד בישיבת ויז'ניץ בבני ברק והיה לחסידו של רבי חיים מאיר הגר ה”אמרי חיים”, ב-1959 נשא לאישה את ברכה בת הרב זאב (וועלוועל) אייזנבאך מירושלים. על פי עדותו, הכיר אז את נטורי קרתא ואימץ את השקפתם[1], הוא התקרב לרבי עמרם בלוי והשתתף עמו בהפגנות שערך. בשלב מסוים אף החל להתלבש בלבוש הירושלמי. הוא נמנה עם קבוצת קנאים שפעלה בוויז'ניץ ושהתסיסה נגד ראש הישיבה אז, רבי משה יהושע הגר בטענה שהוא פשרן בנושא הציונות. ”הנידחים”, כפי שכונו, סולקו מהישיבה בתשכ”ג. בשנת תשכ”ח התארגנו קבוצה מנטורי קרתא לעזוב את הארץ בגלל התנגדותו לציונות, הרב בק עזב את מדינת ישראל ב-1970[1] ללונדון משם עבר למונטריאול בה התגורר מספר שנים באותה תקופה שימש כמשגיח בישיבת טאהש[2], לפי עדויות שונות האדמו”ר מטאהש רבי משולם פייש לאווי כיבדו ונעמד לכבודו בכל פעם שנכנס אליו[3]. ב-1980 עבר למונסי ופתח שם בית כנסת בשם ”בית יהודי” המשמש כמרכז נטורי קרתא בארצות הברית, בבית מדרשו מתפללים בנוסח ויז'ניץ. התבסס כאחד מרבני ומנהיגי נטורי קרתא באמריקה ובישראל[4], וכאחד הקולות הקיצוניים ביותר בציבור החרדי. בשם מקורבי האדמו”ר מריבניץ נמסר שהאדמו”ר בחר להתיישב (בסוף ימיו) במונסי מפני שדר שם הרב בק, ולפיהם אף אמר כי כל העיר מונסי עומדת בזכותו[5]. פעילות היה מעורב בפולמוס ההלכתי נגד רבי משה טייטלבוים, האדמו”ר מסאטמר וועד הכשרות של התאחדות הרבנים, בעקבות הטענה שהם משווקים כבשר חלק בשר בהמות שנמצאה בהן סירכא, ושאישורי חלב ישראל שלהם אינם אמינים. כמו כן, היה אחד המתנגדים להקמת בית-ספר לילדים אוטיסטים בקרית יואל במימון ממשלתי, משום שהמוסד נעדר סממנים דתיים, בהתאם לדרישות החוק (אנ'). בשנות ה-80 החל להשתתף באופן ישיר בפעילות פלסטינית נגד הציונות. וכן פרסם את דעתו שעם ישראל אינו שותף של המדינה הציונית ואינו מעוניין במלחמה עם אומות אחרות.[6] הוא חיבר כמה קונטרסים שבהם הציג את השקפתו, השואבת את עיקריה משיטתו של רבי יואל טייטלבוים ומספרו ויואל משה אך מוסיפה עליה את דגשיו שלו. בין היתר, כתב כי יש סכנה גדולה לשבת בארץ ישראל, הן סכנה פיזית והן משום שהיושבים בה עלולים להזדהות עם מלכות המינות ולהשתמש בשפה העברית המכונה אצלו ”לשון הטמאה”. כמו כן, בניגוד לרבי יואל טייטלבוים, הוא חייב את שיתוף הפעולה עם הפלסטינים נגד הציונים והצהיר כי יש בכך קידוש ה'. לדבריו מותרת התחברות לצורך תועלת עם עכו”ם, בניגוד לרשע. לדבריו מדינת ישראל טובחת ומתאכזרת כלפי הפלסטינים ולכן מתקפותיהם נגדה לגיטימיות ומובנות. הרב בק ואנשיו מרבים להשתתף בהפגנות פרו-פלסטיניות מול מוסדות בינלאומיים[7]. בכסלו תשס”ז ביקר ישראל דוד וייס יחד עם כמה חברי נטורי קרתא המזוהים עמו בועידת השואה הבינלאומית באיראן[8], מעשה שעורר גינוי גם מצד בד”ץ העדה החרדית וחסידות סאטמר בראשותו של רבי זלמן לייב טייטלבוים, הנחשבות לקיצוניות בהתנגדותם לציונות. כן התפרסם מכתב גינוי בשם אנשי נטורי קרתא, בו הם מתנערים ממעשה זה. ב-2008 נפגש הוא עצמו עם נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד בניו יורק. בחודש תשרי תשע”ט עבר שבץ מוחי אך התאושש ממנו[9], נפטר בד' באייר ה'תשפ”א אחרי מחלה קשה בחודשים האחרונים[10], בהלוויתו הספידוהו בין השאר האדמו”ר מתולדות רפאל קאשוי[11], ואחיינו האדמו”ר מצ'רקס. הוא נקבר בחלקה של הקהילה בבית הקברות בקריית קאשוי. לממלא מקומו כרב קהילת בית יהודי הוכתר תלמידו הרב ברוך אברהם פיש[דרוש מקור]. קהילותיו תחת הנהגתו קהילות בית יהודי בארצות הברית, במונסי, שמפעילה גם תלמוד תורה ובית חינוך לבנות, בוויליאמסבורג ובלונדון שבבריטניה, וקהילות נוספות של תלמידיו וחסידיו, 'קרעמניץ' בבלומינגרוב - הסמוך לקרית יואל ו'רימינוב' בקרית יואל שבמונורו. משפחתו אחיו הרב אברהם צבי בק היה אב”ד ורב קהילת ”עדת ישראל” במלבורן. גיסו היה חנינא שיף.