Bidspirit auction | מיוחס, ש”ס זולצבאך מהדורת פולמוס,

מיוחס, ש”ס זולצבאך מהדורת פולמוס, [9] מסכתות. - מסכתות: חולין. ערכין. תמורה. כריתות. מעילה, קנים, תמיד ומידות מן התלמוד בבלי, כרוכים יחדיו. עם חמישה שערים (לקנים תמיד ומידות לא בודפס עמוד שער). זולצבאך, תקכ”ט [1769]. חתימת הגאון רבי שאול ראב”ד אויבערזיצק ורישומי שייכות רבים. האם לשרוף את הכרכים?! ש”ס זה עמד במרכזו של פולמוס גדול ורחב היקף: כאשר התחילו להדפיס, טענו המדפיסים פרופס מאמשטרדם שיש להם זכות בלעדיות על הדפסת התלמוד - מאת ועד ארבע ארצות - למשך 25 שנה. כמופיע בהסכמות שקבלו להדפסת הש”ס שלהם (אמשטרדם תקי”ב-תקכ”ה). במשך הזמן יצאו החלטות חמורות של ועד ארבע ארצות, שקבעו בין היתר שיש לשרוף או לגנוז את המסכתות שנדפסו בזולצבאך, משום שהמדפיסים שם השיגו את גבול המדפיסים מאמשטרדם (נדפסו בפנקס ועד ארבע ארצות, סי’ תשלח-תשלט, עמ’ 403-405). וכמו כל פולמוס הגון, גם זה גרר אחריו תכתובות רבנים ודעות בעד ונגד. כמובן שגם יצאו קונטרסי מחאה משני הצדדים. רבינו הנודע ביהודה נדרש לנושא וניסה לפשר בין הצדדים. ראה עוד רנ”נ רבינוביץ, מאמר על הדפסת התלמוד, ירושלים תשי”ב, עמ’ קכ-קכא. בנוגע לשימוש בכרכים עצמם אחר שכבר נדפסו, הוכרע ע”י הגאון רבי יוסף שטיינהרט מפיורדא בתשובה שכתב להגאון רבי שאול אמשטרדם (שו”ת זכרון יוסף חו”מ) תשובה העוסקת במעמדם של כרכים אלו: ”לפי עניות דעתי הדבר ברור כצהרים וכשמש בחצי השמים שמותר ללמוד מתוך הש”ס שנדפסו בזולצבאך, ואפילו נדפסו בחרם...”. מצב: ערכין. מעט עש בעמוד האחרון, בלאי, מצב טוב. תמורה. מצב טוב. כריתות. מצב טוב. חולין. תעלת עש קטנה, קרע עם חסר בטקסט בעמוד שער עד דף ח, מלבד זאת במצב טוב. מעילה, מצב טוב. קנים, תמיד ומידות.  מעט נקבי עש, מצב טוב.