Bidspirit auction | דרשת שבת שובה, מאת מרן

דרשת שבת שובה, מאת מרן רבי אשר לב בן רבינו בעל ה”שאגת אריה”, אב”ד קרלסרוא. תקס”ט | 1809. - קובץ בן שמונה עמודים צפופים בכתב יד ברור,   בתחילת הקובץ ”פתיחה לדרשת ש”ת תקס”ט בק”ק (קרלסרוא) מן הגאון הגדול  הגאון הגדול רבי אשר לב גינצבורג־ואלרשטיין זצ”ל  [תקי”ד –  א' באב תקצ”ז / 1754–1837]. בנו ותלמידו המובהק של הגאון האדיר רבינו אריה ליב גינצבורג בעל ה”שאגת אריה”, אשר בשאגתו הרעים כארי על פני כל תפוצות ישראל. נולד בשנת תקי”ד בגליל מינסק, וכאשר נתמנה אביו בשנת תקכ”ה (1765) לכהן פאר כרבה של קהילת מיץ אשר בצרפת, עלה עמו הנער לעיר, וישב על ברכי אביו לשתות בצמא את דבריו, וכן למד מפי הגאון רבי מאיר ממיץ. מטל ילדותו נראו בו ניצוצות של גאונות מופלאה, ויצא שמו לפניו כעילוי מופלג. תלמיד אביו, הרב רבי גדליה ממיץ (לימים אב”ד באדינגהיים), העיד: ”ו העיד אביו זצ”ל עליו בפני כל, שיש לבנו לב חריף בתורה יותר ממנו” (מתוך הסכמתו לספר ”גבורות ארי” על מסכת תענית, וילנא תרכ”ב). וכבר בהגיעו לגיל בר מצוה נשא עליו אביו הגדול את משאו וברכתו: ”בני אשר, באשר שידעתיך שיש לך שכל צח ואתה כלי מוכשר לתורת ה', חזק והיית לאיש גדול בתורה ובן חכם ישמח אב... יהיה לי כבוד ממך לאחר מותי בעולם האמת”. ומגיל חמש עשרה שנה למד עמו אביו את כל מסכתות הש”ס כולן, עד שנעשה בקי בכל חדרי התורה. בשנת תקמ”ג (1783), לאחר שנסמך להוראה, נתקבל לכהן ברבנות העיר נידרוורן הסמוכה לשווינפורט. שם נשא לאשה את מרת גיטל, בתו של ”יהודי החצר” ר' שמואל וולף, וירש את מקום חותנו כרב המדינה של אבירות ווירצבורג. בשנת תקמ”ט (1789) עבר לכהן כרב המדינה של וואלרשטיין אשר בבאווריה, וישב על כס הרבנות כעשרים שנה. שם יצא שמו למרחוק כגאון חריף ופלפלן שאין כמותו, וכאחד מגדולי מחזיקי הדת, שעמד בפרץ כנגד רוחות ההשכלה שהחלו לנשב באותם ימים. בשנת תקס”ט (1809) נקרא לחבוש את כתר הרבנות הראשית של הדוכסות הגדולה באדן, ומקום מושבו בעיר הבירה קארלסרוא, כממלא מקומם של רבותיה הגדולים לבית וייל. שלוש הצעות רמות הונחו אז לפניו בעת ובעונה אחת — לכהן כרב ראשי במיץ, כחבר הקונסיסטוריון המרכזי בפריז, וכרב הראשי דבאדן — ובחר בקארלסרוא, שם עמד גם בראש ”המועצה העליונה ליהודי באדן” (Oberrat). ברבנות מפוארת זו כיהן עד יום פטירתו, קרוב לשלושים שנה. לצד גאונותו העצומה בתורה היה בקי ורגיל גם בספרות גרמניה, צרפת ואיטליה, והתכתב הרבה עם רבינו יחזקאל לנדא בעל ה”נודע ביהודה” בסוגיות עמוקות ונפתלות בכל רחבי הש”ס. בבית מדרשו בקארלסרוא נהרו כמאתים תלמידים, ומהם יצאו מאורות שהאירו לימים קהילות רבות בגרמניה. בראשם ניצב תלמידו המובהק הגאון רבי יעקב אטלינגר בעל ה”ערוך לנר”, יליד קארלסרוא, אשר עלה לימים לגדולה כאב”ד אלטונא וכעמוד היהדות החרדית בדורו.  חיבר חידושי תורה רבים בכל מרחבי הש”ס, אך רובם ככולם אבדו ולא הגיעו לידינו, ומהם שו”ת ”קול שחל” . מעט מתורתו נותר פזור בספרי אביו, בתשובות ה”נודע ביהודה” ובספרי בני דורו;  דרשת שבת שובה הראשונה שמסר בקהילת קודש קרלסרוא. הדרשה מחולקת לשני חלקים, החלק הראשון הינו פתיחה ובו דברי דרוש ופלפול נפלאים בענין פרה אדומה ועוד עניינים, והחלק השני הינו דרשה בעומק העיון והשכל בענין טומאה הותרה ודחויה וציבור ועוד עניינים. דרשה זו הודפסה עלי ידי מרן החפץ חיים בסוף ספר גבורת ארי על מסכת יומא בשנת תרס”ו. אמנם, בקובץ שלפנינו, שנכתב בחיי רבינו, ישנם שינויים משמעותיים . ובראשם, שבקובץ לפנינו מביא רבינו בתוך דבריו מדברי אביו מרן השאגת אריה בספרו טורי אבן על מסכת מגילה ”כמו שכתב אאמ”ו הגאון ז”ל בזה ספרו טורי אבן בריש מסכת מגילה” בענין 'הואיל ואישתרי', בעוד שבנדפס אינו נמצא. וככלל כל הקטע שבתוכו מביא רבינו  את דברי אביו הובא בנדפס בתוך סוגריים ובקצרה, בעוד שלפנינו מובא בתוך הדברים ובארוכה, וכן ישנם עוד קיצורי לשון וכדומה. ונראה, שהקובץ שהיה לפני מרן החפץ חיים הינו עיבוד וקיצור הקובץ המקורי שלפנינו. הקובץ שלפנינו מכיל את כל הפתיחה ומרבית הדרשה [אותיות א - ו]. סוף הדרשה [אותיות ז - י] ובה מופיע עוד תירוץ באופן אחר נמכר בעבר כאן  [בית המכירות תפארת - מכירה פומבית 46 תפארת מיוחסים, סיון תשפ”ג פריט 155]. מצב: כתיבה ברורה. בלאי אופייני בשולי הדפים ללא פגיעה משמעותית בטקסט, מעט קרעים קלים בשולי הדף. מצב כללי טוב.