Bidspirit auction | הסכמה נדירה חריפה ופולמוסית כנגד

הסכמה נדירה חריפה ופולמוסית כנגד המדפיסם הקדושים מסלאוויטא, מאת המהרי”ל מיאנאוויטש: - רב אלפס – שני החלקים – קאפוסט, תקע”ח-תק”פ | 1818-1820. הסכמה נדירה חריפה ופולמוסית כנגד המדפיסם הקודישם מסלאוויטא, מאת רבי יהודה ליב המהרי”ל מיאנאוויטש, בעל ”שארית יהודה”, אחיו ויד ימינו של האדמו”ר הזקן בעל התניא. ספר הלכות רב אלפס (רי”ף), עם מפרשים, מרדכי ותוספתא. תקע”ח-תק”פ, בדפוס ר' ישראל ב”ר יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של האדמו”ר הזקן) בקאפוסט. שני חלקים. חלק מאותיות השער של חלק א נדפסו בדיו אדומה. חלק מהדפים כחלחלים . מהדורה זו נדפסה על פי מהדורת סלאוויטא, תקס”ז-תק”ע [וכמבואר להלן בהסכמה]. הסכמה פולמוסית: הסכמת רבי יהודה ליב המהרי”ל מיאנאוויטש, בעל ”שארית יהודה”, אח אדמו”ר הזקן בעל התניא והשו”ע – ”הסכמת הרב הגאון החסיד המפורסם כק”ש מהו”רר יהודא ליב נ”י אחיו של אדמו”ר נבג”מ” - מעבר לשער של חלק א. מתוך תוכן ההסכמה מתברר שמדפיסי קאפוסט הדפיסו על פי מהדורת סלאוויטא, תקס”ז-תק”ע (סלאוויטא שפירא). ומדפיסי דפוס הקדוש סלאוויטא לא הסכימו שמדפיסי קאפוסט ידפיסו כמותם וכתבניתם, ועל כך מאריך רבי יהודה ליב המהרי”ל מיאנאוויטש, וכותב שאין איסור ושכל מה שאסרו להדפיס כתבנית דפוס סלאוויטא היינו רק במדינתם, ומוסיף עוד שאף מדפיסי סלאוויטא העתיקו דברים מסומים מדפוס קאפוסט, הסכמה זו הוזכרה על ידי האדמו”ר הצמח צדק בתשובה (יו”ד, סי' קצה, ): ”וכמו שהביא דודי הרב הגאון יהודא ליב ז”ל...”: למרות תוכנה המרתק של ההסכמה הרי שהיא לא ידועה, ולא מוזכרת בנידוני הפוסקים על זכויות יוצרים (מלבד בצמח צדק הנ”ל)! וזה לשון חלק מההסכמה: דבר ברור וידוע לפני כל יודע דת שמצד הדין אין שום איסור בהדפסת ספרים להדפיס מה פעם קדמהו איזה מדפיס, וכמבאר גם כן בתשו' רמ”א סי' ט' וכו'. ודלא כמו שעלה על דעת חכם אחד בהסכמת דפום סלאוויטא לאסור מאקלים לאקלים במדינה אחת, משמע שרוצה לומר שהמדינה אחת היא מחמת שהיא תחת יד מלכות אחת וכו'.  זאת ועוד אחרת, שכשם שהמדפיס דסלאוויטא ראה תבנית הש”ס דקאפוסט בתוספת המפרשים שסביב הרא”ש ועשה כתבניתו, כך יש רשות להמדפיס דקאפוסט אחרי ראותו שצירף המדפיס דסלאוויטא האלפסין להש”ס, שיעשה כתבניתו להדפים האלפסין גם כן לצרף להש”ס שלו. ואם לא יהי' כדי לצרף להש”ס באגודה אחת רק בכרך בפני עצמו כל שכן שטוב עשה שלא יהי' כתבניתו ממש. אשר על כן על כל דברי האמת האלה נדרשתי לשאלת המדפיס ידידינו המופלג הוותיק ונגיד מהור”ר ישראל יפה מקאפוסט ומצאתי לו היתר להדפיס ספר הרי”ף ומפרשיו ונושא כליו כתבנית אשר נדפס כבר בסלאוויטא, וכרצונו יעשה ויוסיף איזה דבר חידוש להגדיל תורה, ולא יחול עליו שום עונש ח”ו וגזרת נח”ש מהרבנים חכמי הזמן שבאו בהסכמת הדפוס דסלוויטא לא מיני' ולא מקצתי', ואדרבא אין כאן שום כו', כי כבר יצא בהיתר מפי גאוני וחכמי הזמן הקודמים ונתפשט ביד המדפיסים שלא לחוש ממדינה למדינה, וטעמם ונימוקם עמם כמו שנתבאר לעיל (עד כאן חלק מההסכמה). מהרי”ל מינאוויטש (רבי יהודה ליב שניאורי, תק”ט–תקפ”ו), אחיו הצעיר של כ”ק אדמו”ר הזקן בעל התניא והשו”ע, זכה לשמש את אחיו הקדוש כיד ימינו וכאיש סודו, עד שנעשה ”בן משק ביתו” ורוב ענייני החצר היו נחתכים על פיו. מתוך אותו אמון מופלג מינה אותו כ”ק האדמו”ר הזקן לכותב של מאמרי הדא”ח, בראותו את כתביו מדויקים ונאמנים למקור בלי שום תוספת ופירוש מדעתו, עד שאף תיקן בתקנותיו שימסרו החסידים את כתביהם להגהתו, למען לא יפול שיבוש בכתבי קדשו. וזכות זו נמשכה אף לדורות שאחריו: כ”ק הצמח צדק החזיק את רשימותיו למדויקות שבכולן ויסד עליהן את עיקר ספר ”תורה אור”, ואילו מהרי”ל עצמו, לאחר הסתלקות אחיו הקדוש, מסר נפשו על עריכת והגהת ”שולחן ערוך הרב”, ועיטרו במראי מקומות. הוא נמנה עם מעתיקי השמועה הנאמנים של תורת אחיו זיע”א בנגלה ובחסידות ומקור עיקרי בה, וגם כ”ק אדמו”ר האמצעי זיע”א, ממלא מקום אביו, נשען על הוראותיו וסמכותו בהלכה. שני חלקים בשני כרכים. * חלק א (על מסכתות ברכות, שבת ועירובין - תקע”ח ): [3], נב; יז; ק; מו דף. 34 ס”מ. * חלק ב (על מסכתות פסחים, תענית, ביצה, ראש השנה, יומא, סוכה, מגילה, מועד קטן והלכות קטנות - תק”פ 1820): ריד דף. 34.5 ס”מ. כריכות מקוריות עם שדרת עור חדשה, עש מינורי, מצב: כרך א (עם ההסכמה): מצב טוב - טוב מאוד. כרך ב: כתמים ומעט בלאי בשולי חלק מהדפים, מצב כללי טוב.