Bidspirit auction | גדולי עולם! קובץ ייחודי בכתב

גדולי עולם! קובץ ייחודי בכתב יד משנות הת”ק מגדולי ורבני העיר קרלסרוא - לא נדפס. ”מהאי צורבא דרבנן שמו נודע בשערים כמוהר”ר יעקב עטלינגר נר”ו” - בעל הערוך לנר. רבי ידידיה טיאה וייל בן הקרבן נתנאל. ומעט הגהות על המשניות מרבי אשר לב גינצבורג-ואלרשטיין בן השאגת אריה. - הקובץ כולל שבעה עמודים בכתב יד נאה וצפוף, ומכילים חידושים רבים מאת גדולי ורבני העיר קרלסרוא. [הקובץ שלפנינו מתחיל בדף ו, ובתחילתו חידושים על מסכת תענית 'מהגאון הנ”ל', אך לא צוין מיהו הגאון - ששמו הופיע ככל הנראה בדפים שלפני אשר אבדו ואינם לפנינו -, לא נבדק מיהו הגאון המדובר]. א. באמצע הדף הראשון של הקובץ ולמשך ארבע עמודים [ככל הנראה] מופיעים חידושים על מסכת סוכה  'מהגאון הגדול ידידי' וויל זצ”ל'. הגאון רבי ידידיה טיאה ווייל (ה'תפ”ב, 1721 – ה'תקס”ו, 1805) בן מרן הקרבן נתנאל. היה מגדולי ומאורי דורו באשכנז. הוא עמד בראשות רבנות קארלסרוא ומדינת באדן למעלה מ-35 שנה, והנהיג את עדתו ברמה מתוך עמידה בפרץ. רבי ידידיה, חוטר מגזע תרשישים, היה בנו בכורו של מרן הגאון רבי נתנאל ווייל, בעל ה”קרבן נתנאל”, וצאצא ישיר למהר”ם מרוטנבורג ומהרי”ו. גדולתו התורנית חצתה גבולות: הוא היה תלמידו המובהק של הגאון רבי יהונתן אייבשיץ (שכינהו ”ידיד נפשי”), ובא בכתובים עם ענקי דורו, בהם ה”נודע ביהודה” ובעל ה”הפלאה”. חיבוריו, ובראשם הפירוש להגדה של פסח ”מרבה לספר”, הפכו לנכסי צאן ברזל, ותשובותיו מובאות בספרי ענקי הדורות שאחריו, כדוגמת רבי עקיבא איגר וה”חתם סופר”. ב. מהדף השלישי והלאה מופיעים על פני שני עמודים חידושים 'מהאי צורבא דרבנן שמו נודע בשערים כמוהרר יעקב עטלינגר נר”ו'.  פלפול ארוך ועמוק על עניני מילה , למיטב בדיקתינו לא נדפס. מתוך שילוב דבריו בין חידושיהם של רבני קרלסרוא, ומכך שהוא מכונה כאן בתואר הצעיר ”צורבא מרבנן”, מסתמן כי דברים אלו נכתבו עוד בתקופת מגוריו ולימודו בעיר הולדתו קרלסרוא. שם גם יצק מים על ידיו של רבי אשר, בנו של ה”שאגת אריה” [ראה להלן, וראה עוד בפריט 84]. רבי יעקב יוקב עטלינגר (תקנ”ח - תרל”ב), רבה של אלטונה למעלה מ-30 שנה, היה מגדולי הפוסקים, ממנהיגי האורתודוקסיה והסמכות העליונה ביהדות אשכנז. עם תלמידיו נמנו גדולי דורו, בהם הרש”ר הירש ורבי עזריאל הילדסהיימר. לצד גאונותו, נודע בפרישותו ובבקיאותו הנסתרת בקבלה, אך בלט בענוותנותו – בצוואתו ביקש שלא יכונה ”צדיק” ושעל מצבתו ייחקקו רק שמות ספריו ושנות רבנותו. יצירתו החשובה ביותר היא סדרת ספרי היסוד ”ערוך לנר” על הש”ס. ג. בדף האחרון מופיע כמה הגהות בשם רבי אשר לב גינצבורג־ואלרשטיין בן השאגת אריה על הגהות 'לשון זהב' לרבי דוד שיף על המשניות ”על הגה של לשון זהב מן אדמ”ו ר”ד אב”ד דק”ק וכו' והקשה הגאון הג' ומפורסם בכל תפוצות ישראל מוהר”ר אשר נר”ו”. הגאון רבי אשר לב גינצבורג־ואלרשטיין בנו ותלמידו המובהק של בעל ה”שאגת אריה”, נודע מילדותו כעילוי עצום ובקיא בכל חדרי התורה. לאחר שכיהן כרב בנידרוורן וואלרשטיין, שימש במשך קרוב לשלושים שנה כרבה הראשי של דוכסות באדן, שם לחם בהשכלה ועמד בראש המועצה העליונה ליהודי המדינה. בבית מדרשו בקארלסרוא העמיד מאות תלמידים, בראשם בעל ה”ערוך לנר”, אך למרבה הצער מרבית חיבוריו, ובהם שו”ת ”קול שחל”, אבדו ברבות השנים. וראה אודותיו בהרחבה בפריט 84. מועד כתיבתו המדויק של החיבור שלפנינו אינו ידוע. עם זאת, מכך שרבי ידידיה וייל מוזכר בו בברכת המתים, עולה כי נכתב לאחר שנת תקס”ו, ומכך שרבי אשר גינזבורג מוזכר בו בברכת החיים, מוכח שהחיבור נכתב לפני שנת תקצ”ז. מצב: שבעה עמודים כתובים בצפיפות בכתב יד נאה וברור, מעט בלאי, מצב כללי טוב.