הכיבוש נמאס - דף השער של עיתון 'מצפן' מינואר 1969.

הכיבוש נמאס - דף השער של עיתון 'מצפן' מינואר 1969.

כמה סימני הצהבה. קרעים מזעריים בשוליים, שאינם פוגמים.

'מצפן' היה ביטאון הארגון הסוציאליסטי הישראלי (אס"י), הידוע יותר בשם 'מצפן', על שם הביטאון.

הארגון הסוציאליסטי בישראל (אס"י) הוקם ב-1962 כתוצאה מסילוקם של ארבעה חברי מק"י: משה מחובר, עקיבא אור, עודד פילבסקי וירמיהו קפלן משורות המפלגה. ארבעת החברים סולקו מן המפלגה בשל הביקורת שהעבירו על תמיכתה הבלתי מסתייגת של מק"י בברית המועצות וגם בשל כך שדרשו מהנהגת המפלגה לאפשר קיום של ויכוח דמוקרטי וגלוי בתוך המפלגה בעניינים פוליטיים ורעיוניים. נוסף על כך, הארבעה מתחו ביקורת חריפה על חוסר בגיבוש תוכנית לדרך הישראלית להגעה לסוציאליזם על ידי הגופים הרשמיים של המפלגה.

הארגון דגל במהפכה סוציאליסטית אשר תתבסס על מועצות נבחרות של העובדים, וקריאה להכרה בזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני.

בארגון היו חברים יהודים וערבים יחדיו עם יתרון מספרי ליהודים וזאת בשל קשיים בירוקראטיים וביטחוניים שלא אפשרו תנועה חופשית של הערבים בתחומי פעילותה של המפלגה.

ב-8 ביוני 1967, שלושה ימים לאחר פרוץ מלחמת ששת הימים, פורסמה בטיימס הלונדוני הצהרה ערבית-ישראלית משותפת על המשבר במזרח התיכון, בחתימת נציגי החזית הדמוקרטית הפלסטינית ונציגי מצפן. ההצהרה, שנוסחה ונחתמה ערב המלחמה, מפרטת את התנאים לפתרון המיוחל לסכסוך הישראלי-ערבי. בניסוח ההצהרה מבקשים הצדדים לבטל את אופיה הציוני של מדינת ישראל ולהקים מדינה פדרלית סוציאליסטית על לאומית בה ייהנו יהודים וערבים מזכויות אזרחיות ומחופש תרבותי, שתשתתף בתהליך האיחוד הפוליטי והכלכלי של כל המזרח התיכון. מיד לאחר המלחמה, ב-5 ביולי 1967, קרא הארגון לממשלת ישראל לסגת מ"שטחי הכיבוש ומהניסיון לכפות הסדר בכוח".

 כבר מתחילת גיבוש הרעיון של הקמת הארגון, הוחלט להוציא עיתון שיהווה אמצעי להפצת דעות ורעיונות. הם ראו בארגון גוף פוליטי שמשתמש בעיתון ככלי עזר באמצעים דמוקרטים. חיים הנגבי הציע לקרוא לביטאון הארגון בשם "מצפן", מכיוון שהארגון וביטאונו מראים כיוון חדש בפוליטיקה.

העיתון אמור היה לצאת חודש בחודשו, אך לעיתים מחסור בממון ואף חוסר זמן דחו את הוצאתו. עבודת הכתיבה, התרגום, העריכה והעימוד נעשו על ידי חברי הארגון ובהתנדבות. מספר מחברי הארגון היו עיתונאים, עובדי דפוס וגרפיקאים, עובדה זו הקלה על הוצאת העיתון, אך לא על הפצתו. חברי הארגון נתקלו בבעיה בבואם להפיץ את העיתון, בתחילה עשו זאת דרך סוכנים, אך בשל העלות הגבוהה נאלצו להפסיק דרך זו. הניסיון השני היה דרך משלוחים בדואר למנויים ועל ידי מכירה מחברי הארגון. תחילה היה בן שמונה עמודים בלבד, אך בפורמט גדול. מאוחר יותר התרחב ל-16 עמודים בממוצע ומ-1972 החל להתפרסם בעברית וערבית יחד.

מבחינת תוכן העיתון, בדרך כלל דיווחו על פעילות הארגון, ביקורת על הממשלה והציונות, פורסמו דיווחים על נושאים הקשורים לסכסוך הישראלי-ערבי בישראל ומחוצה לה ודעות מארגוני שמאל שונים. הגיליון הראשון יצא לאור בנובמבר 1962 ונמכר בעותקים ספורים בלבד. אחרי מלחמת ששת הימים ב-1967 עלתה התפוצה בהדרגה ובשנות השבעים כבר הודפסו אלפיים עותקים אשר רובם נמכרו ביישובים ערביים.