ילדים במלחמת ששת הימים.

ילדים במלחמת ששת הימים.
כחוויותיהם, המתגלות כאן בציור של עפרון, בכתם של צבע, בפסוקי שיר, בסיפור ובשיחה, הפעולה היא כולה במלחמה. ילדים, מהגן ועד כיתה א', מתוכם הומחשה המלחמה בבוקרו של יום אחד בערב מאי בהדרכת הגננת בדרכם במורד המדרגות, הילד יורד ומיואש האפלולית המחייבת של מקלט הבטון. מהם נולדו ילדי הישובים שבספר עם בעיות ביטחון והמלחמה היא מציאות מתמדת בהווייתם משחר ילדותם והמקלט נסגר עליהם שנים רבות לפני מלחמת ששת הימים.

באיסוף החומר, בהחלט לא פירטנו את כל האפשרויות הפתוחות בפני החוקר, אולי מתאים לו להמשיך לספר ולהרחיב את היריעה שלו, הוא צריך מנגנון אחר ובכסף רב, על מנת להשלים את תיאור הדברים המצויים בערים וערים נוספות בארץ. אבל די במה שיש בו כדי לרגש את הידע ואת קוראיו.

דלת לעולם הילדות נכנסת באש נפתחת כאן לפנינו - גלויה, נוקבת ומפתיעה - עיצוב וגאווה. ילדות שגדלה בשדה הקרב ובשל העובדה שזה היה שדה הקרב שדה החיים וביתם של ילדים אלו אינם מפונים מהחזית גם בזמן המלחמה הם והמחנכים עושים כל שביכולתם כדי להפוך את המקלט לבית עבורם,

אבל המקלט אינו אלא מקלט והוא בית סוהר וכל עולמם עומד בחוץ.

משם הקולות מגיעים וחודרים אל הקירות הרועדים, פנים אל פנים -בליבם - המלחמה מתנהלת. הנורא והלא נודע - כל כך הרבה בפחדיו.

בנוף המטלטל. חיה רעבתנית חונקת את אבי היקר והחמוד. בחרדה לשדות הבוערים, לפעמון שעומד להיהרס. תוהה על משמעות המוות. בעקבות השאלות ללא מענה; המלחמה עדיין כבושה בתוכם, עיניהם תלויות בפני המאמנים המבוגרים כדי לקרוא אותם לאן

האבטחה שלהם עומדת.

והנה - שמא לראשונה בתולדות ילדות יהודית - עומדים הורים בשעת סכנה בנוכחות ילדיהם, לא מתוך חוסר אונים, לא הגשתי עצות, אלא שמרתי על אמון.

אמונתם בניצחון, שלא הגיעה אליהם מכוח שווא ולא ניזונה משנאה לערבים, כי היא צמחה מתוך אמון במגינים מחוץ לכותלי המקלט וביכולת האבות.

והאחים להדוף כל רע ולהצילם ממצוקתם הנוראה, אמונה זו כחלופה לתפילה האינסופית לשלום ואחווה המבקשת לראות בעיצומה של המלחמה את שני העמים חיים "כשני פרחי בתה". " - הם בין הביטויים האינטנסיביים ביותר.