Bidspirit auction | ”ונתאספו בכל פעם באהבת חברים

”ונתאספו בכל פעם באהבת חברים ואחדות כרצון אבותינו הק׳ זי״ע” תקנות לבית הכנסת - בכתב יד הרה”ק רבי אברהם אלימלך מקרלין הי”ד - מסמך היסטורי נדיר: תקנות לבית הכנסת שנכתבו בכתב יד קדשו של הרה”ק רבי אברהם אלימלך פערלאוו מקרלין הי”ד, ימים ספורים קודם עזיבתו האחרונה את ארץ ישראל בדרכו חזרה לאירופה בימי המלחמה. האדמו״ר רבי אברהם אלימלך (תרנ”ב-תש”ג), בנו של רבי ישראל מסטולין (“הינוקא”), הנהיג אלפי חסידי קרלין-סטולין, ייסד את ישיבת ”אור ישראל” בלוניניץ ואת ישיבת ”בית אהרן” בירושלים. עם פרוץ המלחמה שב לקהילתו באירופה ונרצח על קידוש ה׳ בקרלין בשנת תש”ג. לפנינו מסמך תקנות מפורט לבית הכנסת ברח׳ בית ישראל 3 בירושלים (לימים בית הכנסת דחסידי פינסק”קרלין), שנועדו להרבות אהבה ואחוה. להלן לשון הסעיפים כפי שנכתבו: א. ”הבית כנסת הזה מיוחד לתורה ולתפלה ולחסידות עפ”י המנהגים והנוסחאות של אבותי רבותינו הק' זיע”א.” ב. ”ההנהלה תתנהל עפ”י הגבאים דלקמן: ר' יצחק שווארץ, ר' יצחק אייזיק אייזין, ר' ישראל דוב שיםמאן, ור' זלמן בריזל הי”ו, עפ”י דעתם והסכמתם השוה של הגבאים הנ”ל יתנהלו כל העניינים של בית הכנסת, אולם בענינים חשובים שצריכים ישוב הדעת והתיעצות או במקרה של חלוקי דעות בין הגבאים בנוגע לעניני בית הכנסת, על הגבאים להתיעץ עם ר' חיים מנדל קוסטרימצקי, ור' יהושע העשיל הלטובסקי הי”ו.” ג. ”אין רשות למי שהוא לירד לפני התיבה ולםני הבימה או לשאר שליחות ציבורית בלי רשות הגבאים.” ד. ”על הגבאים להתאסף לפני כל רגל ורגל, ולפני ראש השנה ויום הכפורים, לסדר את ענין ההליכה לעיר העתיקה, בהתאם להסדר שסדר כ”ק אבי מורי אדמו”ר זצלל”ה.” ה. ”על הגבאים להשתתף מקופת בית הכנסת לצרכי חסידות.” ובסיום כותב האדמו״ר: ”התקנות האלו מצאתי לנחוץ לתקנן למען השכנת השלום, ואנוכי מבקש מכל אנ”ש שכל אחד יסייע לשלום, ומי ששיכן שמו בבית הזה ישכין ביניכם אהבה ואחוה שלום וריעות, ותזכו לעבוד את ד' בשמחה ובטוב לבב מרוב כל.” ובתוספת מרטיטה בכתב ידו: ”ונתאספו בכל פעם באהבת חברים ואחדות כרצון אבותינו הק' זי”ע, ובזכות זה ובזכותם הרב ירחם ה' על עמו וארצינו הק'... ותחזינה עינינו בשוב ה' לציון ברחמים בישועה שלימה ובנית מקדשינו על מכונו וקיבוץ נדחי ישראל לארצינו פדוים לציון ברינה.” מילים מרטיטות אלו מקבלות משמעות נוספת לאחר שאנו יודעים מה עלה בגורלו של האדמו”ר הקדוש זיע״א, והריגתו על קידוש ה׳ במהלך המלחמה. מסמך תקנות זה לא היה ידוע עד היום בחסידות קרלין, ולחשיפתו ערך היסטורי רב. מצב טוב; בלאי קל בראש המסמך וחיזוקי דבק.