Bidspirit auction | נדיר ומעניין: שני מכתבים מאת

נדיר ומעניין: שני מכתבים מאת אדמו”רי סדיגורה וצ'ורטקוב – הכחשה פומבית להתנגדות למינוי הרה”ק ר' משה מרדכי בידרמן זצ”ל לאדמו”ר של חסידי קרלין. - לפנינו צמד מכתבים חשובים ומרתקים, מאת שניים מגדולי האדמו”רים בדורם, בהם הם מכחישים באופן חד־משמעי כי התנגדו למינויו של כ”ק האדמו”ר הרה”ק רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב זצ”ל לאדמו”ר לחסידי קרלין–סטולין. מכתבו של האדמו”ר מסדיגורה מאת כ”ק האדמו”ר רבי שלמה חיים פרידמן זצוק”ל (ר' שלמה'ניו): מוצש”ק עקב תשכ”ב אני מכחיש בכל תוקף כאילו אני מתנגד למינויו של הה”צ האדמו”ר מלעלוב שליט”א לאדמו”ר של חסידי קרלין סטולין נ”י. הזהרו והזהרו שלא להרבות מחלוקת וחילול השם בישראל מקום החותם... רבי שלמה חיים פרידמן (א' בסיוון תרמ”ז, 1887 – כ”ו באב תשל”ב, 1972) נולד בסדיגורה שבבוקובינה לרבי ישראל מסדיגורה ולבת-שבע. התחנך בבית אביו, מגדולי אדמו”רי בית רוז'ין, ולמד עם מלמדים פרטיים. בשנת תרס”ד (1904) נשא את בריינדל לבית הורנשטיין (נפטרה כ”ו באייר תשכ”א). כבר בצעירותו בלט במעורבותו הציבורית. ייסד הסתדרות חסידית־ציונית בשם ”יישוב ארץ ישראל” יחד עם רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ', ובה היה שותף גם רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין. לימים הצטרפה ההתארגנות ל”המזרחי”, והוא שימש נשיא המזרחי באוסטריה. בשנת 1920 השתתף כציר בוועידה הציונית העולמית בלונדון ובקונגרסים הציוניים בקרלסבאד ובלוצרן – צעד חריג בנוף האדמו”רי דאז. פרסם מאמרים בעיתונים ”מחזיקי הדת”, ”המצפה” ו”הצופה”, ועסק רבות בהצלת יתומים יהודיים באירופה. בשנת תרצ”ח עלה לארץ ישראל, התיישב בתל אביב וכיהן כאדמו”ר מסדיגורה. נפטר בכ”ו באב תשל”ב בלונדון, שם שהה לצורכי רפואה, ונקבר בבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים. יצוין כי המכתב כתוב על נייר דק מאוד מכתבו של האדמו”ר מזלטופול–טשורטקוב מאת כ”ק האדמו”ר רבי צבי אריה טברסקי זצוק”ל: היות שפורסם בשמי שכאילו אני מתנגד למינוי כ”ק האדמו”ר מלעלוב שליט”א לאדמו”ר לעדת חסידי קרלין – סטולין. אני מכחיש זאת בכל תוקף ועצתי שיחדלו ממחלוקת ושיקיימו מה שכתוב ”בקש שלום ורדפהו” מקום החותם... רבי צבי אריה טווערסקי (תרנ”ז–תשכ”ח) היה נכדו של הרה”ק רבי יוחנן טברסקי, מייסד חסידות רחמסטריווקה. בצעירותו נשא את חוה, בתו של הרה”ק רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב, ועבר לווינה עם חמיו בימי מלחמת העולם הראשונה. לאחר פטירת אביו בשנת תרפ”ט (1929) ביקשו חלק מהחסידים להכתירו כממלא מקומו – אך הוא סירב בענוותנותו. גם לאחר פטירת חמיו בשנת תרצ”ד (1933) הוצע לו לשוב ולכהן באדמו”רות, ושוב סירב. בשנת 1938 נאסר ונשלח למחנה דכאו יחד עם גיסו רבי נחום מרדכי מצ'ורטקוב. חסידי צ'ורטקוב הצליחו להביא לשחרורו, והוא עלה לארץ ישראל דרך פולין והתיישב בתל אביב, ברחוב מרכז בעלי מלאכה. שם החל לכהן באדמו”רות בפועל. אף שהתהלך בפשטות, היה עורך שולחנות בדרכם המלכותית של אדמו”רי רוז'ין. בהוראת חמיו חיבר ספרים להפרכת ספרי גיסו רבי מנחם נחום פרידמן מאיצקאן. בשנת תרצ”ג הוציא את ספרו ”הטוב והתכלית” על תכלית האדם והדרך הטובה, ובשנת ת”ש את ”אמונה ודעת” על דרך השגת האמונה על פי השכל. ספריו זכו להערכה רבה בקרב גדולי האדמו”רים בדורו. בשנת תשי”ז, לאחר פטירת אחיינו רבי שלמה, התמנה לבקשת חסידי צ'ורטקוב להנהיגם. נפטר בשנת תשכ”ח ונקבר בהר הזיתים.