Bidspirit auction | היסטורי | מכתב גדולי ישראל

היסטורי | מכתב גדולי ישראל נגד שרות לאומי לבנות, בחתימת ר' איסר זלמן מלצר, ה”בית ישראל” מגור, רבי מרדכי שרעבי, ר' מוטל מסלונים, ר' שלמה זלמן אויערבאך ועוד עשרות מגדולי ישראל. - כרוז היסטורי נוקב נגד גיוס בנות ושירות לאומי, הנושא את חתימותיהם של עשרות מגדולי ישראל ומנהיגי הדור - עדות חיה לאחד המאבקים הציבוריים החריפים והמעצבים בתולדות היהדות החרדית במדינת ישראל בראשית ימיה. בפתח הכרוז הכרזה חדה ובלתי מתפשרת: “אנו מפרסמים בזה כי גיוס הבנות לשירות לאומי היא נגד דת תורתנו הקדושה” כרוז זה אינו עומד בפני עצמו, אלא נטוע בעיצומו של מאבק רחב־היקף שהתנהל בשנותיה הראשונות של המדינה סביב שאלת גיוס נשים דתיות לצה”ל ולאחר מכן למסגרות “שירות לאומי”. כבר בשלהי שנות ה־40 ובראשית שנות ה־50, עם חקיקת חוק שירות הביטחון, עורר עצם רעיון גיוס הבנות התנגדות חריפה בקרב גדולי התורה מכל החוגים - ליטאים, חסידים וספרדים כאחד. התנגדות זו לא נבעה רק מחשש מעשי לפגיעה בצניעות ובאורח החיים הדתי, אלא נתפסה כפגיעה עקרונית ביסודות קדושת ישראל ובמבנה המשפחה היהודית. במהלך השנים התרחב המאבק גם כלפי מסגרות ה“שירות הלאומי”, אשר הוצגו על ידי הממסד כחלופה דתית ראויה. אולם בעיני גדולי הדור נתפסה חלופה זו כהמשך ישיר של אותה מגמה, ובמובנים מסוימים אף מסוכנת יותר, שכן היא עטתה אצטלה דתית. משום כך יצאו גדולי ישראל בכרוזים חריפים, אסיפות מחאה ופסקי דין ברורים האוסרים כל השתתפות במסגרת זו. את יוזמת החתמת הכרוז שלפנינו הוביל הגאון הגדול רבי ישראל גרוסמן זצ”ל במסירות נפש ממש, בתקופה רגישה וסוערת, כאשר השלטונות נאבקו במתנגדים לחוקי הגיוס. פעילים רבים נעצרו, הופעלו לחצים כבדים, והחתימה על מסמך מסוג זה הייתה כרוכה בסיכון ממשי. על רקע זה מקבל הכרוז שלפנינו משנה חשיבות - לא רק כתעודה רעיונית, אלא כמעשה של עמידה ציבורית אמיצה. בספר “גדול בישראל” (ח”ב, עמ' 17-23) מתואר בהרחבה המתח סביב עצם החתימה: הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ”ל, מגדולי ראשי הישיבות בדור, היסס תחילה בשל מצבו הבריאותי הרופף והחשש ממאסר או התנכלות מצד השלטונות. לבסוף, לאחר הכרעה פנימית, הצטרף לחותמים - וחתימתו מתנוססת בראש המסמך, כעין הצהרה פומבית של הנהגת הדור כולו. ייחודו הגדול של הכרוז הוא באחדות הנדירה שהוא משקף: שורה ארוכה של מנהיגים מכל קצות הקשת התורנית - אדמו”רים, ראשי ישיבות, פוסקים, מקובלים ורבני קהילות בארץ ובגולה - מתלכדים סביב מסר אחד ברור וחד. בכך משמש המסמך עדות יוצאת דופן לרגע של קונצנזוס רחב בעולם התורה, לנוכח איום שנתפס כקיומי על זהותה הרוחנית של האומה. המכתב מעוטר בחתימות נדירות וחשובות במיוחד, ובהן: האדמו”ר ה“בית ישראל” מגור, הגאון הגדול רבי איסר זלמן מלצר, הרה”ק רבי מרדכי חיים מסלונים בעל ה“מאמר מרדכי”, המקובל האלוקי רבי מרדכי שרעבי, ופוסק הדור הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך. עוד בין החותמים: האדמו”ר רבי יוסף מאיר מספינקא, הגאון רבי אברהם חיים נאה בעל ה“קצות השולחן” וה“שיעורים” (חתימתו משנתו האחרונה), הגאון רבי עקיבא סופר בעל ה“דעת סופר”, הגאון רבי זלמן סורוצקין, הרב אריה לוין, הרב חנוך דוב פדווא מלונדון, הרב בנימין מנדלזון, הרב דוד שפרבר, הרב ישראל טויסיג, הרב יוסף אדלר אב”ד טורדא, הרב גרשון לפידות, הרב אליעזר בן ציון דרוק. כן נמנים בין החותמים שורה של רבנים ודמויות תורניות בולטות: רבי יעקב חנוך העניך סנקביץ', הרב סעדיה שריאן, הרב יעקב אחיה השילוני, הרב יעקב אהרונוף, רבי משה אריה לייב שפירא, רבי שמואל אהרן יודלביץ, רבי ישראל יצחק זילברמן, רבי זאב וואלף חפץ, המקובל רבי אברהם אהרן סלאטקי, רבי זלמן זלזניק, רבי בנימין זאב יעקובזון אב”ד “מחזיקי הדת” בקופנהגן, ורבי מאיר קרליץ. ריבוי החתימות, גיוונן והיקפן מעידים על תפוצתו הרחבה של המאבק ועל עוצמת התגובה שעורר. מצב: מצוין. לסיכום: לפנינו מסמך יסוד נדיר ורב־משמעות, המשקף אחד מן הפרקים הדרמטיים והטעונים בתולדות הציבור החרדי במדינת ישראל. מעבר לחשיבותו ההיסטורית, יש בכרוז זה גם ערך תיעודי ראשון במעלה - הן בשל ריכוז החתימות הנדיר של גדולי הדור, והן בשל היותו עדות ישירה, חיה ונוקבת למאבק אידאולוגי שהשפעתו ניכרת עד ימינו.