Bidspirit auction | אלפי מנשה – דפוס ראשון וילנא,

אלפי מנשה – דפוס ראשון וילנא, תקפ”ב [1822] כרוך עמו: ספר הישר, פיורדא תקכ”ט [1768] - מהדורה ראשונה של הספר אלפי מנשה, מאת הגאון רבי מנשה מאיליה (תקכ”ז-תקצ”א), מתלמידיו הקרובים של הגר”א ומן הדמויות הרוחניות הייחודיות בליטא בראשית המאה הי”ט. הספר כולל חידושים וביאורים על התורה ועל מאמרי חז”ל, עיונים מחשבתיים בענייני הנהגת האדם והחברה, ודברי מוסר והשקפה. לצד דרשות וביאורי מקראות ניכרת מגמה שיטתית לעסוק בתיקון המידות, בסדרי הנהגת הציבור וביחסי אדם וחברה. לשונו משלבת למדנות תורנית עם ניסוח רעיוני רחב יותר מן המקובל בספרות הליטאית של זמנו. בסוף הספר נדפסו מחידושי המחבר על הש”ס, ובהם מובאים דברים בשם רבו הגר”א. בראש העותק נרשמה בכתב־יד קדום, ככל הנראה סמוך להופעת הספר: “ספר ישר ומועיל כזה לא תמצא, הפך בו והפך בו, כי מלא בעצה טובה מאב רחמן ומשכיל בכל דבר… 4 רו”כ מחירו” - רישום המשקף את אופן קבלתו של הספר בעיני אחד מרוכשיו הראשונים. רבי מנשה מאיליה היה מן רואי פני הגר”א. חלק מדרכו הלמדנית והרעיונית עוצב מתוך קרבתו לרבו, אך כבר בדורו ניכר בו קו עצמאי. כיהן זמן קצר כאב”ד סמורגון, אולם פרש מתפקידו בשל התנגדותו לשיתוף פעולה עם גזירת הקנטוניסטים והעביר את הרבנות לתלמידו רבי אריה ליב שפירא. ספריו עוררו פולמוס. בספרו הראשון, 'פשר דבר' (וילנא, תקס”ז), ביקש לקרב בין מחנות מתנגדים וחסידים. אף שלא הזכיר את המחלוקת במפורש, הדברים הובנו כרמז לפיוס, והספר עורר התנגדות חריפה; רוב עותקיו אבדו לאחר שנידונו לשריפה. לפי המסופר, גם נוסחו הראשון של 'אלפי מנשה' נשרף בבית הדפוס בעקבות מחאה של קנאי שעיין בכתב־היד, והמחבר שחזרו מזיכרונו. רבי מנשה נודע כבעל ידיעות גם בחכמות חיצוניות. יוחסו לו יוזמות והמצאות טכניות, וכן חיבור בענייני מתמטיקה והנדסה שנועד להראות לשלטונות כי היהודים אינם חסרי השכלה כללית. מתלמידיו נמנו דמויות מרכזיות בדור שלאחריו, ובהם רבי אריה ליב שפירא, רבי אריה ליב הומינר, רבי דוד לוריא (הרד”ל) ורבי שלמה זלמן ריבלין. פ”ח דף. חסרים ארבעה דפים אחרונים. כרוך עמו: ספר הישר - מדרשי התורה. פיורדא, תקכ”ט [1768], בדפוס הרב חיים הירש, עם הסכמת הרב יוסף שטיינהרט. מפרט: 'אלפי מנשה': פ”ח דף (חסרים ארבעה דפים אחרונים). 'ספר הישר': ק”ז דף (שלושה דפים ראשונים ודף אחרון הושלמו בצילום). מצב כללי: כריכה קרועה במקצת. גודל: כ־16 ס”מ. מקור: ארכיון הרב דוד קמינצקי.