Bidspirit auction | כתב יד של ספר ”דרך

כתב יד של ספר ”דרך עץ חיים” – תוניס, תקנ”ח-תקס”ב [1798-1802] - עם הגהות חשובות שלא נדפסו ע”פ תורת הרש”ש (קצ”ט דף). - כתב־יד “דרך עץ חיים” מתוניס, משנת תקנ”ח-תקס”ב (1798-1802), העתקה מופתית של אחד מספרי היסוד בתורת האר”י, משובץ מאות הגהות קבליות חשובות - רבות מהן שלא נדפסו - ובראשן מהרש”ש. קצ”ט דף החיבור “דרך עץ חיים” נכתב על ידי רבי חיים ויטאל, תלמידו המובהק של האר”י הקדוש, במטרה למסד ולהנגיש את יסודות שיטת האר”י - סדר ההשתלשלות, העולמות והפרצופים - ולשמש מדריך מובנה להבנת כתבי האר”י הגדולים, ובראשם “עץ חיים”. הוא נמנה עם הספרים הראשונים שנלמדו בסדר לימוד הקבלה, ותפס מקום מרכזי בבתי מדרשם של המקובלים, ובייחוד בישיבת “בית אל” בירושלים, שם נקבעו סדרי הלימוד על פיו. רבי חיים ויטאל נולד בראש חודש חשוון ה'ש”ג (1542) בצפת, בן לרבי יוסף קאלאבריס שעלתה לארץ מדרום איטליה. השם ויטאל ניתן לו כתרגום לטיני של שמו - חיים. הוא גדל בצפת, שהייתה בתקופה זו מרכז רוחני חשוב ליהודים מגרוש ספרד ומארצות נוספות. בגיל ארבעה-עשר החל ללמוד בבית מדרשו של רבי משה אלשיך, ובהמשך אצל רבי משה קורדובירו את תורת הקבלה. בתקופה זו עסק גם באלכימיה, ובגיל 24 הקדיש שנתיים וחצי ללימוד תחום זה, כפי שציין בספריו. עלייתו של האר”י ממצרים בשנת 1570 הייתה נקודת מפנה בחייו. האר”י הצטרף לבית מדרשו של רבי משה קורדובירו, ולאחר פטירתו קיבל רבי חיים ויטאל את האר”י כרבו העיקרי. הוא היה תלמידו המרכזי, רשם את שיעוריו והעביר לחלק מהתלמידים האחרים את דברי רבם. האר”י עצמו אמר לו שהוא תלמידו העיקרי, וכי ירידתו לעולם היא כדי ללמדו קבלה. תקופת לימודו של רבי חיים אצל האר”י נמשכה כשנה וחודשיים בלבד, ולאחר פטירתו ראה עצמו יורש דרכו. שבעה מתלמידי האר”י קיבלו אותו כרבם והעבירו לו את כל כתבי האר”י מבלי להשאיר לעצמם עותק, והתחייבו שלא לפרסם דבר בשם האר”י. במשך השנים סירב רבי חיים ללמד קבלה לאף אחד והקדיש את שארית ימיו לסידור דברי האר”י על פי הכתבים שהיו בידו, שהפכו למקור המרכזי ללימוד תורת האר”י לדורות. העריכה הנפוצה ביותר של כתבי רבי חיים ויטאל נעשתה על ידי רבי מאיר פופרש . לידיו הגיעו כתבי רבי חיים ויטאל שערבו רבי בנימין הלוי ורבי אלישע גוואשטלה, וכן אלה שערך רבי יעקב צמח, ומכל אלה ערך וסידר פופרש שלושה כרכים: דרך עץ חיים, פרי עץ חיים ו-נוף עץ חיים. בהקדמתו הארוכה לספר דרך עץ חיים מסביר פופרש את דרכו בעריכת כתבי ר”ח ויטאל, סוקר את כל הספרים שהיו לפניו ומפרש את דרך כתיבתם ועריכתם, ולכן הקדמה זו נחשבת לא רק כפתיחה לחיבור זה אלא כהקדמה כוללת לכל כתבי רבי חיים ויטאל. מצבם של כתבי האר”י, שהיו ”מפוזרים בכתבים” וללא סדר, הניע את פופרש לסדרם ולהנגישם ללימוד מסודר. כתב־היד שלפנינו כולל את חלקו השני של החיבור (משער כ”ו ואילך), והוא נעתק בתוניס בשנים תקנ”ח-תקס”ב בידי רבי דוד נטף, אחד המעתיקים המדויקים והחשובים של כתבי האר”י בצפון אפריקה. חתימתו מופיעה בגוף הכתב: “הצעיר דוד נטף יצ”ו”, וכן מצוין מועד השלמת ההעתקה. ייחודו של כתב־היד הוא ריבוי ההגהות המשולבות בו - מאות רבות של הערות, קיצורים ועיונים, המעידים על שימושו כספר לימוד פעיל בחוגי מקובלים ועל השתלשלות המסורת הקבלית מדור לדור. שכבות ההגהות כוללות את תורת הרש”ש, שדרכה התקבלה לימוד כתבי האר”י כדרך יסוד, הערות רבות של חכמי תוניס והמערב - כגון רבי מסעוד אמסלם (”המאמי”ץ”), רבי אהרן מאיר מויאל ורבי יוסף סדבון - וכן הגהות נדירות של מקובלי ירושלים וישיבת “בית אל”, בשם רבי ידידיה אבולעפיה, רבי אברהם מיראנדה ורבי יעקב וילנא. לצד אלו מופיעות שכבות נוספות של הערות ממקובלים שונים, ובהן הפניות לכתבי שמואל ויטאל, נתן שפירא, משה זכות ואחרים, דבר המעניק לכתב־היד ערך מחקרי ותורני יוצא דופן. כתב־יד זה מהווה לא רק העתקה מדויקת לחיבור יסוד בתורת האר”י אלא גם מסמך חי של מסורת הקבלה, המעניק מבט נדיר על השתלשלות הלימוד והדיון הקבלי בדורות. המעתיק, רבי דוד נטף, ידוע בדיוקו ובנאמנותו לנוסח, וכתבי־יד נוספים שלו מצויים באוספים חשובים ומשמשים מקור מהימן להשוואת נוסחאות. הכת”י כולל קצ”ט (199) דפים, כתובים בכתב מערבי-תוניסאי (חצי קולמוס), 30-35 שורות לעמוד, בכריכת עור עתיקה. המצב בינוני, עם דפים יבשים, כתמי זמן ונקבי עש. מקור: ארכיון הרב דוד קמינצקי.