Bidspirit auction | תולעת יעקב – פירוש קבלי

תולעת יעקב – פירוש קבלי על התפילה, באהסלב, תק”פ [1820] – מהדורה נדירה. כרוך עם: סדר היום. זאלקווא, תקס”ה [1805]. - תולעת יעקב, פירוש על דרך הקבלה לסדר התפילה, מאת המקובל הגדול רבי מאיר אבן גבאי (ר”מ–ש', 1480–1540 לערך), מגולי ספרד ומחשובי חכמי הקבלה בדורות שלאחר גירוש ספרד. רבי מאיר אבן גבאי נולד בספרד בשנת ר”מ (1480), ובילדותו נאלץ לעזוב את מולדתו בעקבות גירוש ספרד בשנת רנ”ב (1492). לאחר מכן התיישב ככל הנראה בתחומי האימפריה העות'מאנית, ובאחרית ימיו עלה לארץ ישראל. חיבוריו הקבליים הקנו לו מקום מרכזי בהתפתחות הקבלה בתקופה שלאחר הגירוש ולפני פריחתה הגדולה בצפת במאה הט”ז. את ספרו תולעת יעקב חיבר בשנת רס”ז (1507), בהיותו כבן עשרים ושש בלבד. הספר כולל פירוש מקיף על סדר התפילה על פי דרך הפרד”ס, והוא משקף את מסורת הקבלה כפי שהייתה מקובלת בדורות שלאחר הגירוש ולפני התגבשות קבלת צפת. רבי מאיר אבן גבאי חיבר שלושה ספרי יסוד בתורת הקבלה: תולעת יעקב – פירוש קבלי על סדר התפילה. עבודת הקודש – חיבורו המרכזי והמקיף בתורת הקבלה, שבו ביאר את שיטתו בארבעה חלקים: אחדות ה', עבודת האדם, תכלית הבריאה וסתרי תורה. דרך אמונה – ביאור שיטתי למבנה עשר הספירות בדרך של שאלות ותשובות. ספרו עבודת הקודש נחשב לאחד הסיכומים המקיפים של תורת הקבלה שקדמה למקובלי צפת, והוא מצוטט רבות בדורות שלאחריו. המחבר אף התפלמס בו עם מקובלים קדומים כגון רבי עזריאל מגירונה ורבי שם טוב אבן שם טוב. גדולי ישראל הפליגו בשבחו: המהר״ל מפראג מכנה אותו ”הרב המופלא”, ואילו השל״ה הקדוש מונה אותו בין גדולי המקובלים שביססו את מסורת הקבלה לאחר ספר הזוהר, לצד הרמ״ק והאר״י. הספר מצוטט פעמים רבות גם בכתבי החיד״א. מהדורה זו נדפסה בעיר באהסלב בשנת תקנ”ד [1794], והיא נדירה ביותר; ידוע כי בעיר זו נדפסו ארבעה ספרים בלבד. וינוגרד – באהסלב, מס' 3. דפים כחולים. עב דף. 20 ס”מ. כרוך עם: סדר היום , פירוש התפילות והנהגות היום על דרך הפרד”ס, מאת המקובל הצפתי רבי משה בן מכיר, מראשי חכמי הקבלה בצפת במאה הט”ז וראש ישיבה בעין זיתים הסמוכה לצפת. הספר סדר היום הוא חיבור הלכתי־קבלי המתאר, כדברי המחבר בהקדמתו, את ”הסדר שיעשה האדם בימיו ובלילותיו, בשבתות ובמועדים, סדר כל השנה בשבתו בבית ובלכתו בדרך, בשכבו ובקומו”. הספר נדפס לראשונה בשנת שנ”ט (1599) בוונציה בידי חתנו של המחבר, רבי שלמה מור דוד, בעת ששהה שם בשליחות לגיוס כספים עבור הישיבה, ושוב בשנת שס”ה (1605). מאז זכה למהדורות רבות והפך מקור חשוב למנהגים ולנוסחי תפילה. בחיבור זה נזכר לראשונה נוסח תפילת ”מודה אני לפניך”, שהתפשט מאז בכל תפוצות ישראל. בסוף הספר נדפס גם פירושו למשנת ”בן חמש שנים למקרא” וביאור על ספר קהלת. זאלקווא, תקס”ה [1805]. דפוס אברהם יהודא ליב מאיר הפער. מצב: בינוני־טוב. כתמי יושן. נקבי עש במספר עמודים, דפים חומים. השלמות נייר בדף השער של סדר היום - עם פגיעה בטקסט. חלק מהדפים מנותקים קלות בחלקם התחתון. כ”ב הדפים הראשונים נפרדו ברובם כיחידה אחת מגוף הספר.