Bidspirit auction | סדר התפלה עם כוונות האר”י

סדר התפלה עם כוונות האר”י – זולקווא, תקמ”א [1781]. המהדורה המכוננת הראשונה של סידור ”נוסח ספרד” החסידי וראשון לסידורי המקובלים במזרח אירופה. - לפנינו אחד הספרים המכוננים והחשובים ביותר בתולדות התפילה, הקבלה והחסידות – סידור ”סדר התפילה על דרך הסוד”, שנדפס בזולקווא בשנת תקמ”א. השפעתו הייתה מרחיקת לכת, והוא עיצב את פני התפילה החסידית ואת מסורת סידורי המקובלים לדורות. ייחודו של הסידור הוא בשתי בשורות גדולות שחידש. הראשונה - שילוב כוונות האר”י בתוך גוף התפילה. עד להופעתו נדפסו הכוונות בספרים נפרדים או כהערות בשולי הדף, דבר שהקשה על המתפללים שביקשו לכוון את הכוונות בשעת אמירת התפילה. בסידור זולקווא שולבו לראשונה הכוונות במקומן המדויק בתוך נוסח התפילה, כך שניתן היה לכוון אותן תוך כדי אמירת המילים. על מעלתו של חידוש זה עמד המקובל רבי משה אוסטרר, ראש מקובלי הקלויז בבראד, שכתב בהסכמתו כי בדרך זו אין המתפלל נזקק עוד לעבור בין נוסח התפילה לבין ספר הכוונות, ותפילתו נעשית ברציפות וביישוב הדעת. הבשורה השנייה הייתה קביעת נוסח התפילה שהתקבל לאחר מכן בעולם החסידות בשם ”נוסח ספרד”. כאן נדפסו לראשונה במזרח אירופה שינויי הנוסח שנתקבלו על פי הקבלה, ובהם אמירת ”הודו” לפני ”ברוך שאמר”, ”נקדישך” בחזרת הש”ץ ו”כתר” במוסף. משום כך נעשה הסידור לספר התפילה של גדולי תלמידי הבעל שם טוב ושל צדיקי החסידות בדורות הראשונים, וחלקם אף הוסיפו בו הגהות וכוונות בכתב ידם כדוגמת העותק המפורסם של הקוז'ניצער מגיד. מבחינה ביבליוגרפית, סידור זולקווא תקמ”א הוא היסוד שעליו נבנו סידורי המקובלים שנדפסו אחריו, ובהם סידור רבי אשר (לבוב תקמ”ח), סידור רבי שבתי מראשקוב (קוריץ תקנ”ה) וסידור רבי קאפיל (סלאוויטה תקס”ד). המהדורה הידועה של סידור רבי אשר מבוססת ברובה על סידור זה, ואף נדפסה בה הרשאה מיוחדת ממוציאי לאורו. בשנים האחרונות התבררה לסידור חשיבות נוספת בעקבות מחקרו של הרב יהושע יצחק ינקלביץ על נוסח התפילה של הגר”א. המחקר מעלה אפשרות כי כמה מדיוקי הנוסח שנמסרו ב”מעשה רב” אינם הוראות כלליות בלבד, אלא נכתבו כהערות על גבי סידור מסוים, ומציע כי סידור זולקווא הוא המועמד הבולט ביותר לכך. בין היתר מצביע המחקר על הערת הגר”א שיש לומר ”אתה ה' לא תכלא רחמיך ממני”, בעוד שבסידור זולקווא נדפס הנוסח ”ממנו”; וכן על ההערה בדבר ניקוד ”ענו וָאְמְרוּ” בערבית בלבד, המתבארת לאור העובדה שדווקא בערבית המילה מנוקדת בסידור זולקווא, בעוד שבשחרית אינה מנוקדת כלל. לצד התאמות נוספות בנוסחי ”משיב הרוח” ו”מוריד הטל”, מציע המחקר לראות בסידור זולקווא עד טקסטואלי חשוב להבנת הרקע שעליו נרשמו כמה מדיוקי נוסח התפילה של הגר”א ובית מדרשו. הסידור נערך בידי המקובל רבי אריה ב”ר אברהם, אשר זיקק את נוסחו מתוך כתבי יד קדומים, ספר משנת חסידים והגהה מדוקדקת על פי פרי עץ חיים. הוא כולל את תפילות כל השנה, הגדה של פסח, וכן אילנות, שרטוטים ואיורים קבליים המלווים את כוונות התפילה. בשערו נדפסה ההבטחה הידועה: ”ואשר שת לבו לזאת להתפלל מתוך האי סדרא... תפלתו ריקם אינם חוזרות.” מפרט ביבליוגרפי: זאלקווא, תקמ”א [1781]. ספירת דפים: [7], קמד, קמג-קצב, [2] דף. גודל: 22 ס”מ. ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 424; וינוגרד, הגר”א 1285. מצב: מצב בינוני. הספר עבר שיקומים מקצועיים במספר דפים, עם השלמות נייר ושחזורים במקומות שונים. מספר דפים חסרים הושלמו בצילומים מקצועיים (ראה פירוט להלן). מעט נקבי עש, כתמי יושן וסימני שימוש אופייניים לסידור. כריכה חדשה. להלן הדפים שהושלמו: שער טז נד-נה קט-קי קיח-קכא קסג-קסד לוח התיקון ב' דף. מקור: ארכיון הרב דוד קמינצקי