Bidspirit auction | שאילתות דרב אחאי גאון –
שאילתות דרב אחאי גאון – מהדורה ראשונה עם פירוש ”העמק שאלה” מהנצי”ב מוולוז’ין | סט שלם, ווילנא תרכ”א-תרכ”ד. - לפנינו מהדורה ראשונה של פירוש ”העמק שאלה”, שנדפסה בדפוס וילנא במהלך מספר שנים, ומהווה את ההדפסה הראשונה של פירושו המקיף של הנצי”ב על ספר השאילתות. הספר כולל סט שלם – שלושה חלקים כרוכים יחד בכרך אחד, עם שער כללי ושער נפרד לכל חלק. פירוט החלקים: חלק א – בראשית, שמות: ז, קכ”ג דף. חלק ב – ויקרא: ו (במקור: ח), צ”ב דף. חלק ג – במדבר, דברים: ז, א, קכ”ו דף. ספר שאילתות דרב אחאי גאון הוא מן החיבורים ההלכתיים הקדומים ביותר מתקופת הגאונים (המאה ה-8), והוא ככל הנראה מן הספרים הראשונים שנערכו לאחר חתימת התלמוד. הספר כתוב בארמית בבלית, וערוך על סדר פרשות השבוע, כאשר כל יחידה (“שאילתא”) עוסקת בנושא הלכתי מסוים במסגרת דרשה הבנויה במבנה קבוע: פתיחה במצווה, הצגת שאלה הלכתית, קטעי אגדה, ולבסוף דיון ותשובה הלכתית. החיבור שימש מקור חשוב לפוסקים הראשונים, ובמיוחד לבעל הלכות גדולות, והוא מצוטט רבות בספרות ההלכה לדורותיה. במהלך הדורות עבר נוסח הספר שינויים רבים, וחלקים מן החומר האגדי שנכלל בו במקור הושמטו או קוצרו בנוסחים המאוחרים. המהדורה שלפנינו נדפסה על יסוד דפוסים קודמים, בצירוף פירוש שאילת שלום לרבי ישעיה ברלין (המאה ה-18), מן הפירושים היסודיים על הספר, ובצירוף פירושו המקיף של הנצי”ב, העמק שאלה. פירוש העמק שאלה כולל ביאור שיטתי של דברי השאילתות, השוואות רחבות למקורות התלמודיים ולדברי הראשונים, וכן עיסוק בנוסחאות שונות של הספר על פי כתבי יד. הנצי”ב עושה שימוש שיטתי במקורות הגאונים ובספרות הראשונים, ומשלב בין בירור המסורת ההלכתית לבין עיון שיטתי בדברי הספר. רבי נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי”ב) (תקע”ז–תרנ”ג; 1816–1893), ראש ישיבת וולוז’ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה הי”ט . למד בישיבת וולוז’ין ונישא לבתו של רבי יצחק מוולוז’ין, ולאחר פטירתו של חמיו נעשה לראש הישיבה, תפקיד בו שימש עשרות שנים. בתקופתו גדלה הישיבה והייתה למרכז תורה מרכזי בעולם הליטאי. בין חיבוריו הבולטים הנוספים: העמק דבר על התורה, משיב דבר (שו”ת), ו-מרומי שדה על התלמוד. בפירושו העמק שאלה ניכרת שיטתו המשלבת עיון בדברי הגאונים עם בירור שיטתי של דברי הראשונים והמקורות התלמודיים. מצב טוב, כתמי יושן, סימני שימוש. כריכה חדשה. מקור: ארכיון הרב דוד קמינצקי