Bidspirit auction | מכתב ציבורי חריף בענין בחירת

מכתב ציבורי חריף בענין בחירת נשים לוועד שכונת גבעת שאול | בחתימתם של הגאון רבי צבי פסח פרנק, הגאון רבי אליהו ראם, והגאון רבי יחיאל מיכל הורביץ. - מכתב ציבורי בעל תוכן מרתק, בחתימותיהם של הגאון רבי צבי פסח פרנק, הגאון רבי אליהו ראם והגאון רבי יחיאל מיכל הורוביץ. המכתב מופנה אל: “כבוד הנכבדים תושבי גבעת שאול יצ”ו ולבעלי בתים ובעלי המגרשים דשכונת גבעת שאול”. ברקע המכתב עמדה יוזמה לצרף נשים לבחירת ועד השכונה ואף לבחור נשים כחברות הוועד - דבר שעורר התנגדות חריפה מצד רבני ירושלים. בלשון תקיפה כותבים הרבנים: “חלילה להם לעשות כזאת, דבר שלא נשמע ולא היה כמוהו בעיה”ק ת”ו... לצאת בפרצה גדולה כזאת, שכפי הידוע הוא שורש פורה ראש ולענה ח”ו ואחריתה מי ישורנה”. בהמשך קוראים הרבנים לכל בני השכונה לפעול לביטול היוזמה: “כל אחד ישים לבו להשפיע על מכריו שישתתפו במצוה זו לעכב ולמנוע בכל עוז שלא תעשה כזאת בישראל”. המכתב נחתם בברכה: “ובשכר זה ישלח השי”ת ברכה והצלחה בשכונתכם, ואין פרץ ואין צווחה ברחובותינו”. מכתב בעל חשיבות היסטורית וציבורית רבה, המשקף את מאבקי הרבנות הירושלמית בשנות היישוב סביב אופייה הציבורי והדתי של ירושלים והשכונות החדשות שנבנו סביבה. הגאון רבי צבי פסח פרנק (תרל”ג–תשכ”א), אב בית הדין ורבה של ירושלים במשך עשרות שנים, היה מן הפוסקים המרכזיים בארץ ישראל ומחבר סדרת ספרי הר צבי. תלמיד ישיבות סלבודקה וטלז, ממייסדי הרבנות הראשית וחבר מועצת הרבנות הראשית, הנהיג את הציבור הירושלמי בתקופת המנדט ובשנותיה הראשונות של המדינה. נודע בפסיקתו הבהירה, במעורבותו הציבורית הרחבה ובמאבקיו לשמירת צביונה הדתי של ירושלים. הגאון רבי אליהו רָאם (תרל”ב–תשי”ט), ראב”ד בית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים וממייסדי מערך הכשרות והשחיטה בעיר, היה מדמויות ההוד של ההנהגה התורנית בירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-20. יליד ליטא שעלה לארץ בילדותו, ינק את תורתו מפי גדולי הדור, רבי שמואל סלנט והמהרי”ל דיסקין, ושימש עשרות שנים כמורה הוראה וכדיין בבית הדין ההיסטורי שבחורבת רבי יהודה החסיד. לצד כהונתו כרב שכונת ”כרם”, מונה בסוף ימיו לממשיך דרכו של הרב צבי פסח פרנק בראשות בית הדין, כשהוא מותיר חותם בל ימחה על חיי הדת, ההלכה והכשרות בירושלים. הגאון רבי יחיאל מיכל הורוויץ (תרכ”ב–תש”א), המכונה בפי כל ”רבי מיכל דיין”, היה מבולטי פוסקי ההלכה בירושלים וביפו ומראשוני הנסמכים להוראה על ידי רבי שמואל סלנט. לאחר עשור של כהונה כדיין ומו”צ ביפו כיד ימינו של הרב נפתלי הירץ הלוי, שב לירושלים ושימש כרב שכונת ”כנסת ישראל”, שם נודע כדיין ופוסק מרכזי המעורב בכל ענייני העיר. דמותו שילבה גאונות תורנית עם צדיקות וענווה, וחיבורו ההלכתי ”גדולי ציון”, שראה אור בקונטרסים קטנים בשל דוחק כלכלי, נותר עדות למעמדו התורני הרם ולמסירותו להנהגת הציבור.