Bidspirit auction | שבט מיהודה על ספר משלי

שבט מיהודה על ספר משלי – וילנא, תקס”ג [1803] – מהדורה ראשונה – מאת המגיד מפאלאצק, תלמיד הגר”א – נדיר ביותר. - ספר שבט מיהודה, פירוש על ספר משלי, מאת הגאון רבי פנחס ב”ר יהודה אלטשול – המגיד מפאלאצק, מתלמידיו ומשמשיו הנודעים של הגר”א. וילנא, תקס”ג [1803]. מהדורה ראשונה. פנים ספר משלי עם פירוש רש”י, וסביבו פירושו הנרחב של המחבר, הדורש כל פסוק בדרך משל, מליצה וחידה ועל יסוד דברי חז”ל. שם החיבור, ”שבט מיהודה”, נקרא על שם אביו של המחבר, רבי יהודה. המגיד מפאלאצק מביא בספריו דברי תורה ששמע מפי הגר”א, ובכמה מקומות מכנה אותו ”מורי”. גם בספר שלפנינו מובאים חידושים ופירושים בשמו של הגר”א. דרכו הפרשנית של המחבר הושפעה עמוקות מדרכו של רבו, וכפי שהעיד כי ממנו למד ”שלא לילך בפירושים שונים בדרך עקלתון”, אלא לבאר את הכתובים בדרך ישרה, מדויקת וקרובה לפשוטו של מקרא. ברשימת החותמים המוקדמים שבראש הספר מופיעים בני הגר”א, רבי אריה יהודה לייב ורבי אברהם, וכן כמה מגדולי תלמידיו ומקורביו, ובהם רבי אבלי פאסוועלער, רבי אברהם דאנציג בעל ”חיי אדם” ורבי יעקב כהנא. הספר נדפס כחמש שנים בלבד לאחר פטירת הגר”א. הגאון רבי פנחס ב”ר יהודה אלטשול, המגיד מפאלאצק (תק”ז בקירוב–תקפ”ג), היה מגדולי הדרשנים והמחברים בליטא בדורו ומן הדמויות הקרובות לבית מדרשו של הגר”א. במשך כשמונה־עשרה שנה שימש כמגיד מישרים בעיר פאלאצק, ומכאן כינויו הנודע, ולאחר מכן פעל בווילנא ובסביבותיה כמגיד, מורה הוראה ומרביץ תורה. מעלה מיוחדת בדמותו הייתה קרבתו לגר”א. הוא זכה לשמשו וליצוק מים על ידיו במשך למעלה משנה, וכתב על עצמו: ”אשרי לי שזכיתי שיצקתי מים על ידי אליהו זמן כמה, כמו שנה ויותר”. גם הגאון רבי דוד לוריא – הרד”ל – מזכירו בין המשמשים לפני הגר”א. המגיד מפאלאצק ראה בתקופה זו את מקור דרכו בלימוד ובביאור המקראות, והעיד כי נכנס ל”חנותו של בשם” ולכל הפחות קלט מריחה הטוב. חיבוריו של המגיד היו חביבים על הגר”א. בהקדמתו מספר כי הביא לפני רבו שניים מספריו, והגר”א קיבלם ממנו ”בחיבה גדולה ואהבה עזה וישרו בעיניו”. מסורות נוספות מספרות על התפעלותו של הגר”א מפירושיו לתפילה: כאשר עיין בפירושו לטעם אמירת ”אדון עולם” בראש התפילה, אמר כי די היה לספר אילו נדפס רק עבור ביאור זה; ועל פירושו ל”אמת ויציב” נמסר בשם הגר”א כי כיוון לכוונת אנשי כנסת הגדולה. רבי פנחס היה מחבר פורה, וחיבר ספרים בפרשנות המקרא, בדרוש, במוסר ובביאור התפילה. בין חיבוריו: ”מגיד צדק” על התפילה, ”כתר תורה” במעלת לימוד התורה, ”ראש הגבעה” בענייני מוסר ומידות, ”דרך המלך” על שיר השירים, ”דרך חיים” על קהלת, ”גבעת פנחס” על איוב ו**”מדרש חכמים”**. חלק מכתביו נותרו בכתב־יד ולא זכו להגיע לדפוס. באחרית ימיו שימש כמגיד מישרים וכמורה צדק בפרוור שניפישאק הסמוך לווילנא. ספריו משמרים מסורות, ביאורים ודרכי לימוד מבית מדרשו של הגר”א, ומהווים מקור חשוב לתורתו ולהשפעתו על תלמידיו. מהדורה ראשונה ונדירה ביותר. וילנא, תקס”ג [1803]. במקור: [2], ע דף. 20 ס”מ. אוצר ספרי הגר”א 1589. העותק חסר: חסרים שני הדפים הראשונים, ובהם דף השער. מצב: גרוע. כתמי יושן. נקבי עש. דפים דבוקים בצידיהם מכסים טקסט, חיזוקי נייר. כריכה ישנה.