Bidspirit auction | תניא – זולקווא, תקנ”ט [1799]

תניא – זולקווא, תקנ”ט [1799] – המהדורה השנייה שנדפסה בחיי אדמו”ר הזקן – דפוס ראשון של ”אגרת התשובה” – לראשונה בשם ”תניא” - וריאנט ביבליוגרפי מעניין. - ספר תניא – ליקוטי אמרים, מאת כ”ק אדמו”ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי, בעל התניא והשולחן ערוך ומייסד חסידות חב”ד. זולקווא, תקנ”ט [1798/1799]. מהדורה שנייה של חלקים א–ב, ומהדורה ראשונה של חלק ג – ”אגרת התשובה”, מהדורא קמא. נדפס בחיי אדמו”ר הזקן. מן המהדורות המוקדמות והחשובות ביותר בתולדות ספר התניא. המהדורה הראשונה נדפסה בסלאוויטא תקנ”ז ובה נכללו שני החלקים הראשונים בלבד – ”ליקוטי אמרים – ספר של בינונים” ו”שער היחוד והאמונה”. במהדורת זולקווא שלפנינו נוסף לראשונה חלק שלישי, העוסק במהות התשובה ועניינה, והוא הנוסח הראשון – מהדורא קמא של ”אגרת התשובה”. גם ספריית ליובאוויטש מציינת כי ההוצאה הראשונה כללה שני חלקים בלבד, ובמהדורה השנייה נוסף החלק השלישי ”אגרת התשובה”. בשער נאמר: ”תניא והוא ספר ליקוטי אמרים... והוספנו בו נופך... והוא לבאר מהות התשובה וענינה, והוא חלק שלישי אשר לא היה בראשונים...” למהדורה זו חשיבות ביבליוגרפית מיוחדת: כאן מופיע לראשונה בדפוס בראש הספר השם ”תניא”, שהפך מאז לשמו המקובל של החיבור. במהדורה הראשונה, סלאוויטא תקנ”ז, הופיע הספר בשם ”ליקוטי אמרים”. מאז נעשה השם ”תניא” מזוהה לחלוטין עם חיבורו של אדמו”ר הזקן, אף ששמו המלא של חלקו הראשון הוא ”ליקוטי אמרים – ספר של בינונים”. דפוס ראשון של ”אגרת התשובה” – מהדורא קמא בדף סז, לפני החלק השלישי, נדפסו דברי המביא לבית הדפוס, רבי יעקב ב”ר נפתלי הירץ מבראד, המספר כי היה בידו קונטרס בכתב־יד מאת המחבר בענייני תשובה, וכי החליט להביאו לדפוס לזכות את הרבים. זהו הדפוס הראשון של ”אגרת התשובה”, בנוסחה הקדום – ”מהדורא קמא”. שנים לאחר מכן ערך אדמו”ר הזקן את החיבור מחדש, ובמהדורת שקלוב תקס”ו נדפסה ”אגרת התשובה – מהדורא בתרא”, שהיא הנוסח שנקבע לאחר מכן כחלק השלישי של ספר התניא. מהדורת זולקווא היא גם הדפסת התניא הראשונה מחוץ לגבולות רוסיה. בסוף הספר מסביר רבי יעקב מבראד כי התבקש לעסוק בהדפסת הספר מחמת הקושי להשיג את המהדורה הקודמת, שנדפסה במדינה אחרת אשר ”דלתותיה נעולות”, ולכן לא הגיעו עותקים ממנה למדינות גליציה ופולין. בכך התאפשרה הפצת הספר בקרב קהל רחב יותר של לומדים וחסידים בגליציה ובפולין. מהדורות זולקווא שנדפסו לאחר מכן המשיכו להדפיס את ”אגרת התשובה” במהדורא קמא. למהדורה צורפו שתי הסכמות חדשות: מאת הגאון רבי משה צבי הירש מייזליש, אב”ד זולקווא, ומאת הגאון רבי יצחק הלוי מלבוב, אב”ד קראקא, עם חברי בית דינו. בהסכמת רבי יצחק הלוי נדפס שבח מופלג למחבר ולספר. בין דבריו כתב: ”מכותלי דבריו הצצתי שהמחבר הוא איש אלקים קדוש”, ובהמשך מתאר את דברי הספר כמאירים את עיני השכל. נוסח ההסכמה כולו משקף את הרושם שעשה הספר כבר בשנותיו הראשונות. וריאנט ביבליוגרפי מעניין בעותק שלפנינו לעותק שלפנינו מאפיינים טיפוגרפיים מעניינים שאינם זהים לטופס המתואר אצל יהושע מונדשיין בספרו תורת חב”ד – ספר התניא, ביבליוגרפיה. בדף סז ע”א, בסוף החלק השני, נדפס: ”אמר המתעסק מרגלית טובה היתה בידי המואון המחבר נר”ו קונטרס בכ”י...” במקום הנוסח המתוקן ”מהגאון המחבר”. מונדשיין מציין [עמ' 39, הערה 11] טפסים שבהם נדפס בשיבוש ”המגאון”, ומביא גם את הטופס שהיה בידי אברהם יערי/הברמן שבו נקראה המילה ”המואון”, תוך שהוא מעיר על נוסח חריג זה. בעותק שלפנינו אכן נדפס בבירור ”המואון” – פרט ביבליוגרפי הראוי לציון. בנוסף, בסוף החלק השלישי, דף עג ע”א, סדר השורות בעותק שלפנינו שונה מן הסדר המתועד ומצולם אצל מונדשיין בעמ' 39. שני הפרטים עשויים להצביע על הבדלים בין טפסים שנדפסו במהלך הדפסת מהדורת זולקווא תקנ”ט. ספר התניא הוא ספר היסוד של חסידות חב”ד ומן החיבורים המכוננים של תורת החסידות. אדמו”ר הזקן ערך בו משנה סדורה בענייני נפש האדם, עבודת ה', אהבת ה' ויראתו, היחס שבין הנפש האלוקית והנפש הבהמית, אחדות ה' ודרכי התשובה. הספר הופץ עוד קודם הדפסתו בהעתקות כתב־יד. בעקבות ריבוי ההעתקות והשיבושים שבהן הוכן נוסח מוגה לדפוס, והמהדורה הראשונה הושלמה בסלאוויטא בתקנ”ז. בתוך שנים מועטות נדפס הספר שוב ושוב, והפך לחיבור המרכזי שסביבו נבנתה שיטת חסידות חב”ד. כ”ק אדמו”ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי [תק”ה–תקע”ג], תלמיד המגיד הגדול ממעזריטש ותלמידו המובהק של רבי מנחם מענדל מוויטבסק, מייסד חסידות חב”ד. מלבד ספר התניא חיבר את שולחן ערוך הרב, סידור עם דא”ח וחיבורים ומאמרים רבים בתורת החסידות. זולקווא, תקנ”ט [1798/1799]. [3], ב–עד דף. כ־18 ס”מ. סטפנסקי, ספרי חסידות, מס' 623; סטפנסקי, ספרי יסוד, עמ' 186; יהושע מונדשיין, תורת חב”ד – ספר התניא, ביבליוגרפיה, אות ב', עמ' 36–43. מצב טוב. כתמי יושן. שיקומי נייר. קרעים קלים. חלק קטן מדף השער שוקם בצילום אמנותי [ניתן לראות בתמונות]. כריכת עור חדשה ונאה.