Bidspirit auction | אישור אגודת הרבנים בפולין בענין

אישור אגודת הרבנים בפולין בענין גט ומיאון האשה לקבלו – חתימות הגאונים רבי יצחק מאיר קאנאל ורבי ראובן יהודה נייפלד הי”ד – כ”א מנחם אב תרצ”ו [1936]. - מסמך רבני רשמי מטעם אגודת הרבנים בפולין, בענייני גיטין, ובו אישור על קבלת גט שנעשה באמצעות שליחות ועל מיאונה של האשה לקבלו. כ”א מנחם אב תרצ”ו [1936]. על המסמך חתומים שניים מחשובי רבני פולין ומן הדמויות המרכזיות בהנהגת אגודת הרבנים: הגאון רבי יצחק מאיר קאנאל הי”ד, סגן נשיא אגודת הרבנים בפולין ומחברי ועד הרבנים בוורשה; והגאון רבי ראובן יהודה נייפלד הי”ד, אב”ד נובי־דבור, ממייסדי אגודת הרבנים בפולין ומחברי הוועד המרכזי שלה. לפנינו תעודה הלכתית מקורית העוסקת באחד התחומים החמורים והרגישים ביותר בדיני אישות – סידור גט באמצעות שליחות ותיעוד סירובה של האשה לקבלו. למסמך חשיבות מיוחדת בשל אופיו המעשי והרשמי ובשל חתימותיהם של שני רבנים מרכזיים בממסד הרבני של יהדות פולין ערב השואה. הגאון רבי יצחק מאיר קאנאל (תרכ”ב–תש”ב), מחשובי רבני ורשה ומגדולי העסקנים הרבניים בפולין. נולד בוורשה לאביו רבי משה אהרן, מחסידי גור. בצעירותו למד אצל הגאון רבי ישראל יהושע טרונק מקוטנא, אשר הסמיכו לרבנות. היה מקושר לבית גור, הסתופף אצל בעל ה”שפת אמת” ולאחריו אצל בנו בעל ה”אמרי אמת”. בתחילה כיהן כרב בבלאשקי הסמוכה לקאליש, ובהמשך נתמנה לחבר ועד הרבנים בוורשה. רבי יצחק מאיר היה מן הרבנים הפעילים ביותר בחיי הציבור היהודי בפולין. כיהן כסגן נשיא אגודת הרבנים בפולין, היה ממייצגי הרבנות בפני השלטונות והשתתף במאבקים הציבוריים הגדולים לשמירת חיי הדת, ובמיוחד במערכה נגד הגבלות השחיטה היהודית. עם הקמת גטו ורשה המשיך בפעילותו הרבנית והציבורית. בקיץ תש”ב, בעת האקציות הגדולות, סירב להיכנע למגרשיו. לפי עדויות בני התקופה התנגד לגרמנים באופן פעיל ונורה למוות. הי”ד. הגאון רבי ראובן יהודה נייפלד (נולד תרכ”ט), מגדולי רבני פולין ומחשובי חסידי אלכסנדר. נולד בעיר וונגרוב לאביו רבי אברהם, ובצעירותו כבר נודע בחריפותו, בהתמדתו ובבקיאותו הרחבה. למד אצל כמה מגדולי רבני פולין, ובהם רבי יהודה ליב אב”ד מאקוביד, רבי יחזקאל אב”ד וונגרוב, רבי פתחיה הורנבלס מוורשה ורבי ישראל יצחק הכהן אב”ד פאוונזיק. הוסמך להוראה בידי גדולי הדור, ובהם הגאון רבי מאיר יחיאל הלוי מאוסטרובצה, הגאון רבי אליהו חיים מייזל אב”ד לודז', רבי ירחמיאל אב”ד לוקווא, רבי שמואל זנוויל קלפפיש מוורשה ורבי יוסף לוינשטיין אב”ד סרצק. בשנת תרנ”ד נתמנה לרבה של ראצונז, ובשנת תרס”ד עלה על כס הרבנות בנובי־דבור, שם כיהן עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. רבי ראובן יהודה היה מן הרבנים הציבוריים הבולטים ביותר בפולין. פעילותו חרגה בהרבה מתחומי עירו, והוא נטל חלק בעניינים הדתיים והציבוריים שעמדו על סדר יומה של יהדות פולין. היה נואם מפורסם, דרשן רב־השפעה, עסקן נמרץ ולוחם על ענייני הדת. חשיבות מיוחדת נודעת לחלקו בייסוד אגודת הרבנים בפולין. על פי המסורת שנמסרה עליו, נסע לוורשה בציווי רבו הרה”ק בעל ”תפארת צבי” מאלכסנדר, ושהה שם חודשים ארוכים בפעילות להשגת הכרה רשמית מהשלטונות. בשנת תרע”ג עלה בידו להשיג את האישור לייסוד האגודה. לאחר מכן היה מחברי הנהגתה המרכזיים והשתתף במשלחותיה בפני גורמי השלטון והמוסדות הציבוריים. לצד פעילותו הציבורית היה מגדולי המשיבים בין רבני פולין והכין לדפוס חיבורים רבים, ובהם ”שדה יהודה” על גפ”ת ושו”ת, ”פרדס האגדה” על דרוש ו**”כרם יהודה”** על אגדה ומאמרי חז”ל. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נאלץ לעזוב את נובי־דבור ולעבור לוורשה. בגטו ריכז סביבו את בני קהילתו ופעל ללא לאות למען רבנים ובני תורה. הוא היה מן הפעילים המרכזיים במפעל ”תומכי דאורייתא”, שסייע לרבנים ולתלמידי חכמים במזון ובצרכים בסיסיים. על אף שהייתה אפשרות להצילו ולהוציאו מפולין, נשאר בוורשה לאחר שרבנים ובני תורה הפצירו בו שלא לעזבם. באחת האקציות, כשהיה חולה וחלש, הובל בריקשה אל האומשלאגפלאץ ומשם אל המשלוח האחרון. הי”ד. התעודה שלפנינו מעניקה הצצה לעבודתה המעשית של אגודת הרבנים בפולין בענייני הלכה ובתי דין, ובפרט בטיפול בענייני גיטין מורכבים שחייבו שליחות, בירור ותיעוד מדויק. לצד תוכנה ההלכתי, חשיבותה של התעודה נובעת גם מחתימותיהם של שניים מן הרבנים הבולטים ביותר בפולין ערב השואה – רבי יצחק מאיר קאנאל ורבי ראובן יהודה נייפלד, שניהם ממנהיגי אגודת הרבנים ושניהם נספו על קידוש השם. כ”א מנחם אב תרצ”ו [1936]. מסמך מקורי מטעם אגודת הרבנים בפולין. חתימות הגאונים רבי יצחק מאיר קאנאל הי”ד ורבי ראובן יהודה נייפלד הי”ד. מצב: טוב מאוד, כתמים קלים.