Bidspirit auction | מרגניתא דלית לה טימא! תגלית חסידית

מרגניתא דלית לה טימא! תגלית חסידית היסטורית – כתב־היד של הספה”ק ”אור ישע” להרה”ק רבי אשר ישעיה מרופשיץ זצוק”ל. - תגלית חסידית היסטורית – ט”ו עמודים מתוך כתב־היד של הספה”ק ”אור ישע”, דברי תורתו של הרה”ק רבי אשר ישעיה רובין מרופשיץ זיע”א, אשר נדפסו לראשונה בלמברג בשנת תרל”ו [1876]. כתב־היד נשמר במשך למעלה ממאה וחמישים שנה באוצר צאצאי המחבר, ועבר בירושה מדור לדור. חשיבות מיוחדת לכתב־היד שלפנינו, הכולל נוסחים השונים מן הדפוס הראשון של הספר, ובמקומות אחדים אף קטעים שלא נכללו בנוסח הנדפס.  הספר הקדוש ”אור ישע” נדפס לראשונה בלמברג בשנת תרל”ו [1876], בדפוס רבי יעקב משולם ניק, למעלה משלושים שנה לאחר הסתלקות המחבר בי”ד ניסן תר”ה [1845]. הספר קטן בהיקפו – ט”ו דפים בלבד – ובהם דברי התורה שנשתמרו מן המחבר. הובא לבית הדפוס בידי רבי אליעזר, מו”צ באיסטריק, ורבי מנחם מענדיל זעגיל מלבוב. בהקדמת המוציאים לאור נתבאר שם הספר, על שום שדברי הצדיק הם ”אור המאיר ללבות בני ישראל ומביא ישועה לנפשות ישראל”. תוכן הספר מסודר לפי פרשיות התורה ומועדי השנה: בראשית, נח, וישב, מקץ, לחנוכה, ויחי, תצוה, לפרשת זכור, תרומה, לפורים, לשביעי של פסח, לשבועות, בלק, ואתחנן, עקב, ראה, כי תבוא, וילך, לזכור ברית, לערב ראש השנה, האזינו, לשבת שובה, לערב יום הכיפורים, לשבת חול המועד ולפרשת ברכה, להושענא רבה, שמיני עצרת, זאת הברכה, ליקוטים ומשלי. בדפי כתב־היד שלפנינו נמצאים רוב פרשת בראשית, כל פרשת נח, רוב פרשת וישב, פרשת מקץ, פרשת ויחי, פרשת בלק, לשביעי של פסח, לשבועות, פרשת ואתחנן ופרשת עקב. בהשוואה בין כתב־היד למהדורה הראשונה של הספר ניכרים שינויי נוסח ועריכה רבים. בכתב־היד מופיעים במקומות שונים נוסחים ארוכים יותר, ראשי תיבות וקיצורים שלא נפתחו, וכן תיבות וקטעים שלא נכללו בדפוס. בנוסח הנדפס ניכרים שינויי לשון, קיצורים, הוספת מילות ביאור וסידור הדברים. דוגמה בולטת לכך נמצאת כבר בפרשת בראשית, בפירוש הפסוק ”מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה”. בכתב־היד מופיע פירוש נוסף לפסוק, הפותח במילים ”מה נעשה לאחותינו לדביקתינו”, ואילו בדפוס הראשון הושמט פירוש זה, והדרוש מתחיל בפירוש הבא אחריו. אחת השאלות המעניינות והחשובות העולות מכתב־היד היא זהותו של הכותב. מנוסח הדברים במקומות אחדים ניכר כי הדברים נכתבו בידי הרה”ק רבי אשר ישעיה מרופשיץ עצמו. כך, בין הדברים מופיעים ביטויים בגוף ראשון, כגון ”ושמעתי מהרב דלנצהוט”, ובמקום אחר ”והוי מרגלא בפי מו”ח”. לשונות אלו מתאימות לדברים הנמסרים מפי בעל המאמר עצמו, ובפרט הלשון ”מו”ח”, המתייחסת לחותנו הקדוש של רבי אשר ישעיה, הרה”ק רבי נפתלי צבי מרופשיץ, אשר ממנו קיבל תורה ודרכי עבודה ולאחר הסתלקותו מילא את מקומו בהנהגת החסידים ברופשיץ. עם זאת, מאחר שעד כה לא נמצאה דוגמת כתב־יד מאומתת של רבי אשר ישעיה מרופשיץ שניתן להשוות אליה את כתב־היד שלפנינו, אין בידינו כרגע אפשרות להוכיח כי הכתיבה היא בכתב יד קדשו ממש.  אפשרות נוספת היא שכתב־היד נכתב בידי חתנו, הרה”ק רבי משולם שרגא פייבוש הלפרין מברז'אן, בעל ”שפת אמת”, אשר אצלו ואצל צאצאיו נשמרו הדפים במשך הדורות. חתנו זה היה מקורב מאוד לחמיו הקדוש, וייתכן שהוא זה שכתב את דברי תורותיו. כתב־היד עבר במשך דורות באוצר צאצאי הרה”ק רבי משולם שרגא פייבוש הלפרין מברז'אן , בעל ”שפת אמת”, אשר נשא בזיווג שני את הרבנית חנה, בתו של רבי אשר ישעיה מרופשיץ. רבי משולם שרגא פייבוש היה מתלמידיו וממקורביו של רבי אשר ישעיה, אשר העריכו ביותר. בנו, הרה”ק רבי אברהם זרח אריה יהודה לייבוש הלפרין מברז'אן, מספר בהקדמת הספר ”שפת אמת” כי עוד בהיות אביו ”רך בשנים” זכה לעידודו של רבי אשר ישעיה לכתוב את חידושי תורתו, וכאשר נודע לו על כתיבתו אמר: ”יכתוב יכתוב ידו לד' בתורה הקדושה בראשית ברא”. לפי המסורת הפליג רבי אשר ישעיה במידת האמת של חתנו, והחזיקו ל”איש אמת”. מזיווגו עם הרבנית חנה נולד הרה”ק רבי אברהם זרח אריה יהודה לייבוש הלפרין, אשר מילא את מקום אביו באדמו”רות ברז'אן, וממנו נמשכה שושלת אדמו”רי ברז'אן. לספה”ק ”אור ישע” יוחסה בבית רופשיץ סגולה מיוחדת לשמירה. נינו של המחבר, הרה”ק רבי שלום רובין מריישא, כתב בהקדמתו לאחת המהדורות המאוחרות של הספר: ”דברים יקרים כאלה אשר ממקום קדוש יהלכון, המה סגולה ושמירה בבית, להיות נשמר מן כל עקא ומן כל מרעין בישין”. על חשיבות הספר בקרב צדיקי בית צאנז מסופר במסורת החסידית, כי כאשר הגיע הספה”ק ”אור ישע” לידי הרה”ק רבי ברוך מגורליץ, בנו של מרן ה”דברי חיים” מצאנז, התבודד במשך ארבעים יום כדי להתעמק בדבריו הקדושים. הרה”ק רבי אשר ישעיה רובין מרופשיץ [תקל”ה בקירוב–י”ד ניסן תר”ה], מגדולי צדיקי גליציה ומחשובי אדמו”רי החסידות בדורו, היה חתנו וממלא מקומו של הרה”ק רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ בעל ”זרע קודש”. נולד לרבי אליעזר ליפמן רובין, שנודע כצדיק נסתר. בצעירותו זכה להסתופף בצילם של גדולי מאורי החסידות: החוזה הקדוש מלובלין, המגיד הקדוש מקוז'ניץ, הרה”ק רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא בעל ”אוהב ישראל”, והרה”ק רבי מנחם מענדיל מרימנוב. מסופר כי בראשית דרכו, כאשר הגיע לראשונה אל החוזה הקדוש מלובלין, אמר עליו החוזה שהוא ”קרבן פסח נאה”; ויהי לפלא שהרה”ק רבי אשר ישעיה הסתלק לבית עולמו בערב חג הפסח, ביום י”ד בניסן תר”ה. נשא את הרבנית רייצא, בתו של הרה”ק רבי נפתלי צבי מרופשיץ, והיה מקורב מאוד לחותנו הקדוש. לאחר הסתלקות חותנו בשנת תקפ”ז מילא את מקומו בהנהגת החסידים ברופשיץ, ורבים מתלמידי חותנו המשיכו להסתופף בצלו. תלמידו הגדול מרן בעל ה”דברי חיים” מצאנז הפליג במעלתו והתבטא עליו בביטויים מופלגים: ” אור העולם ”, ” צדיק הדור ”, ” גאון הדור וקדוש ישראל ”. הרה”ק רבי יחזקאל שרגא משינאווא הפליג אף הוא במעלת רבו, ולפי המסורת אמר שכל זמן שרבי אשר ישעיה היה בחיים לא היה צריך רבי אחר,