Bidspirit auction | מכתב עטור ברכות מאת הרה”ק

מכתב עטור ברכות מאת הרה”ק רבי יואל טייטלבוים מסאטמר אל שאר בשרו החסיד המפורסם הרה”ח רבי יואל אשכנזי מטבריה – י”ז אלול תשי”ז – תוספת אישית בכתי”ק. - מכתב ברכות חשוב ומיוחד מאת כ”ק מרן האדמו”ר הגה”ק רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, בעל ה”דברי יואל”, אל שאר בשרו ומקורבו החסיד המפורסם הרה”ח רבי יואל אשכנזי מטבריה. י”ז אלול תשי”ז. המכתב נדפס ונכתב על גבי נייר המכתבים הרשמי של רבינו הק' מסאטמר, בכתב סופר, ובסופו חתימת יד קדשו של רבינו הק', ולצדה הוסיף רבינו הק' בעצם כתב יד קדשו מספר מילים אישיות וחמות במיוחד. בראש המכתב פונה רבינו הק' אל רבי יואל אשכנזי בתארים נכבדים וחמים: ”לכבוד ידידי הרה”ח המפואר בנש”ק חו”פ כש”ת מוה”ר יואל בן סאשה אשכנזי נ”י”. בהמשך מרעיף עליו רבינו הק' ברכות קודש לקראת השנה החדשה, וכותב: ”ואני תפלה בעדו ובעד ביתו שהשי”ת יהיה עוזר עניינכם בגו”ר”. כן מברך רבינו הק' את בתו שתבריא, ומוסיף ברכות לבני חיי, לבריאות ולרוב נחת. בסיום דבריו מברכו בברכת הימים הנוראים: ”ותזכו להכתב ולהחתם בספרן של צדיקים גמורים”. בסיום המכתב הוסיף רביה”ק בעצם כתב יד קדשו מילים אישיות המעידות על החיבה והקרבה המיוחדת ששררה בינו לבין הנמען: ”ידידו שאר בשרו דורש שלומו הטוב באהבה רבה מצפה לשמוע ממנו...”. הגה”ק רבי יואל טייטלבוים מסאטמר [תרמ”ז–תשל”ט], בעל ה”דברי יואל” וה”ויואל משה”, מגדולי מנהיגי ישראל בדור האחרון ומייסדה ומנהיגה הראשון של חסידות סאטמר. בנו הצעיר של הרה”ק רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים בעל ”קדושת יום טוב”, ונכדו של הרה”ק רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ”ייטב לב”; אחיו הצעיר של הרה”ק רבי חיים צבי טייטלבוים בעל ”עצי חיים”. עוד מנעוריו נודע רבינו הק' בגדלותו המופלגת בתורה, בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו. כבר בהיותו כבן שבע עשרה משך את תשומת לב החסידים, שהחלו להתרכז סביבו, ובהמשך הנהיג עדה וכיהן ברבנות בקהילות חשובות במשך עשרות שנים. תחילה כיהן כרב באורשיווא, לאחר מכן בקרולי, ומשנת תרצ”ד כרבה של סאטמר. בכל מקומות רבנותו עמד בראש ישיבות וקהילות גדולות והיה מן הדמויות המרכזיות של היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי־מתפשרת באזור מרמרוש וטרנסילבניה. בשנות השואה ניצל רבינו הק' באמצעות רכבת קסטנר, והגיע לשווייץ בכ”א בכסלו תש”ה – יום שנקבע לדורות בחסידות סאטמר כ**”יום ההצלה”**. לאחר המלחמה עלה לארץ ישראל, ובהמשך עבר לארצות הברית, ושם היה מן המקימים הגדולים של העולם החסידי לאחר החורבן הנורא. רבינו הק' הקים מחדש את עטרת חסידות סאטמר, שאיבדה רבים מבניה בשואה, והפריח את השממה הרוחנית בקרב פליטי אירופה. פעל ללא ליאות להקמת מוסדות תורה ותפילה, ישיבות, תלמודי תורה ומפעלי צדקה וחסד, והעמיד את חסידות סאטמר כאחת החצרות החסידיות הגדולות והמשפיעות בעולם. רבינו הק' נודע במידת הצדקה והחסד המופלגת שלו ובאהבת ישראל הגדולה שפיעמה בו. לצד זאת היה הלוחם הגדול בדורו נגד הציונות וכל סטייה מדרכי המסורה, ושיטתו הקנאית וחסרת הפשרות נעשתה מזוהה עמו יותר מכל. חיבוריו ”ויואל משה”, ”דברי יואל”, ”על הגאולה ועל התמורה” ועוד, נעשו מספרי היסוד של שיטתו. משנת תשי”א כיהן רבינו הק' כנשיא העדה החרדית בירושלים, ומשנת תשי”ג כגאב”ד העדה החרדית. אף שמקום מושבו היה בארצות הברית, היה קשור בכל לבו לענייני היהדות החרדית בארץ הקודש, תמך במוסדות תורה וחסד ופעל רבות למען חיזוקם. הנמען, החסיד המפורסם הרה”ח רבי יואל אשכנזי [תרמ”ד–תש”ל] מטבריה, בן רבי ברוך אשכנזי בן רבי אפרים יוסף דוב, היה שאר בשרו של רבינו הק' ומן הקרובים אליו ביותר. בילדותו עלה עם אביו לארץ ישראל והתגורר בצפת. לאחר נישואיו לבתו של רבי נח וינברג, נכדו של הרה”ק בעל ”יסוד העבודה” מסלונים, השתקע בטבריה. נודע כתלמיד חכם מופלג וחריף, חסיד ואיש מעשה, מרבה להיטיב, ומבעלי המסורה של סיפורי הצדיקים והחסידים מן הדור הקודם. זכה להסתופף בצילם של גדולי הצדיקים, ובפרט בבית טשורטקוב ובקרב צדיקי לעכוביץ–סלונים. הוערך ונחשב אצל גדולי האדמו”רים, ובהם רבינו הק' מסאטמר והרה”ק בעל ה”שפע חיים” מקלויזנבורג. קשר קרוב ומיוחד שרר כל השנים בין רבינו הק' ובין רבי יואל אשכנזי. רבי יואל אשכנזי היה נינו של רבי יואל אשכנזי מזלוטשוב, שהיה אבי אמו של רבינו הק', ושניהם נקראו על שמו. עוד בילדותו, קודם עלייתו לארץ ישראל, הגיע רבי יואל אשכנזי עם אביו להיפרד מהרה”ק בעל ה”קדושת יום טוב” מסיגט. באותו מעמד היה גם רבינו הק' הצעיר, וה”קדושת יום טוב” הורה לשניהם לאכול מקערה אחת, באומרו: ”אתה שמך יואל, והוא ג”כ שמו יואל; ואתה נוסע לארץ ישראל, ובני יואל הרי הוא אוהב את ארץ ישראל, על כן מהראוי שתאכלו יחד מקערה אחת”. הקשר נמשך לאורך השנים. רבי יואל אשכנזי היה קשור לרבינו הק' ומקורב אליו מאוד, ורבינו הק' הוקירו וכיבדו; בביקוריו בארץ ישראל היה מבקרו בביתו בטבריה. המכתב שלפנינו מהווה עדות נאה במיוחד לקשר זה, כאשר רבינו הק' עצמו מכנהו ”ידידי” ו**”שאר בשרו”**, דורש בשלומו ”באהבה רבה”, ואף מציין כי הוא ”מצפה לשמוע ממנו”. מכתב חשוב ומרגש, עטור ברכות קודש, חתום בעצם חתימת יד קדשו של רבינו הק' מסאטמר, ובסופו תוספת אישית בעצם כתב יד קדשו – אל שאר בשרו ומקורבו החסיד המפורסם רבי יואל אשכנזי מטבריה. נייר מכתבים רשמי של רבינו הק'. נקבי תיוק. סימני קיפול. מצב טוב.