Bidspirit auction | שני מכתבים ארוכים מאת הגה”ח

שני מכתבים ארוכים מאת הגה”ח רבי צבי אלימלך קאליש – מגדולי תלמידי ה”מנחת אלעזר” – מונקאטש, תשי”ז [1956]. - שני מכתבים ארוכים ומעניינים, כולם בכתב־ידו ובחתימתו של הגה”ח רבי צבי אלימלך קאליש ממונקאטש, מגדולי תלמידיו ומקורביו של האדמו”ר הגה”ק רבי חיים אלעזר שפירא בעל ה”מנחת אלעזר”. המכתבים נכתבו במונקאטש בהפרש של ימים אחדים: הראשון ביום א' פרשת וישלח, ז' כסלו תשי”ז, והשני ביום ה' פרשת וישלח, י”א כסלו תשי”ז. תוכנם עוסק בעיקרו בספרי חסידות ובספרי קודש. רבי צבי אלימלך מודה לנמען בחום על הספרים ששלח אליו, מפרט ומתייחס לספרים שהגיעו לידו, ומבקש ממנו להשתדל להשיג עבורו ספרים נוספים. לאורך המכתבים ניכרת בקיאותו בעולם הספר החסידי, אהבתו הגדולה לספרים והמאמצים שעשה להשיג ספרי קודש גם בתנאים הקשים ששררו אז במונקאטש תחת השלטון הסובייטי. הגה”ח רבי צבי אלימלך קאליש [תרס”ג-י”ד סיון תשמ”ג; 1903-1983], נולד במונקאטש לאביו רבי חיים ולאמו אסתר. מנעוריו דבק ברבו הגדול בעל ה”מנחת אלעזר”, שמפיו קיבל את עיקר תורתו, ונמנה עם מקורביו ואנשי אמונו. הוא היה מן התלמידים הראשונים של ישיבת ”דרכי תשובה” במונקאטש ואף סייע לרבו בהקמתה. עוד בצעירותו נודע רבי צבי אלימלך כאיש ספר וכמי שפעל להדפסתם ולהפצתם של ספרי חסידות. אחד ממפעליו הביבליוגרפיים החשובים היה הוצאת ספר התניא במונקאטש בשנת תש”ג, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. למהדורה זו צירף קונטרס מיוחד שחיבר וערך בשם ”תולדות התניא”, ובו פרקים רבים מתולדות אדמו”ר הזקן וסיפורים שאסף ”מספרים ומסופרים”. בהסכמת רבני מונקאטש לאותה מהדורה הוא נזכר כמי שנתעורר להוציא את הספר מחדש ולזכות בו את הרבים. בשנות השואה גורש ממונקאטש לאושוויץ ואיבד את אשתו הראשונה ורבים מבני משפחתו. הוא עצמו ניצל ושב לאחר המלחמה למונקאטש, אשר בינתיים נכללה בתחומי ברית המועצות. גם תחת המשטר הקומוניסטי לא חדל מפעילותו למען חיי היהדות: הוא עסק בהפצת תורה ובהדרכה בענייני מקוואות ושמירת הדת, ואף הצליח להציל אלפי ספרי קודש מגזירת השמדה. פעילות זו הביאה למעצרים וחקירות מצד השלטונות, ולבסוף הוגלה לסיביר; לאחר מות סטאלין זכה לחנינה ושב למונקאטש. על רקע זה מקבלים המכתבים שלפנינו משמעות מיוחדת: הם נכתבו בשנת תשי”ז, שנים ספורות לאחר שובו מן הגלות, כאשר עדיין התגורר במונקאטש הסובייטית. חרף מאורעות חייו והמציאות הקשה שסביבו, הוא ממשיך לעסוק בהתלהבות בהשגת ספרי חסידות, מודה על ספרים שנשלחו אליו ומבקש ספרים נוספים. רק בשנת תשכ”ו [1966], לאחר בקשות חוזרות מן השלטונות, הותר לו לצאת מברית המועצות. הוא עלה לארץ ישראל והתיישב בבני ברק. בארץ המשיך לעסוק בתורה ובכתיבה והוציא לאור את ספרו ”כבוד חכמים” על אגדות חז”ל, לצד חיבורים וקונטרסים נוספים. נפטר ביום י”ד סיון תשמ”ג ונקבר בבית העלמין סגולה בפתח תקווה. 2 דפים, כתובים משני עבריהם – סך הכול 4 עמודים גדושים בכתב־ידו. סימני קיפול, כתמי זמן ובלאי קל בשוליים. מצב טוב.