Bidspirit auction | ”זכרונות” ר' יעקב בן ישעיהו

”זכרונות” ר' יעקב בן ישעיהו מזא”ה/הוצאת 'ילקוט'-תל-אביב, תרצ”ו. סט הכולל ארבעה כרכים, פרקי חייו וזכרונות של הרב יעקב מזא”ה זצ”ל. - 24 ס”מ.מצב טוב, כריכות מקוריות  הרב יעקב מזא”ה[1] (1859 - 20 באוקטובר 1924) היה רב, סופר, פעיל ציוני ומשפטן. תולדות חייו מזא”ה נולד במוגילוב שעל נהר דנייפר באימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) למשפחה חב”דית. במקביל לחינוך תורני, למד בגימנסיה בקרץ' ולאחר מכן משפטים באוניברסיטת מוסקבה. דגל באידאולוגיה של חובבי ציון ויסד קבוצה בשם ”ברח דודי” או מב”ו - ”מי בכם ויעל”. בתקופת לימודיו באוניברסיטה היה חבר ב”חובבי ציון”. ב-1884 היה ממייסדי החוג ”בני ציון” יחד עם מנחם אוסישקין ויחיאל צ'לנוב. ב-1890 ארגן באודיסה קבוצת בעלי הון להתיישבות בארץ ישראל, נסע לארץ ישראל ורכש את הקרקע של מחניים בגליל. בשל קשיים כלכליים הקרקע נמכרה לברון רוטשילד. ב-27 באוקטובר 1893, אחרי סילוקו של הרב סולומון מינור, מונה מזא”ה לכהן כרב הראשי של מוסקבה. הוא נבחר כרב מטעם ונחשב גם בעיני היהודים המסורתיים כרב ראוי. באותה שנה, בעידודו של מזא”ה, החל לפעול במוסקבה חוג אוהבי השפה העברית. הוא התפרסם בעולם היהודי בעקבות עדותו האמיצה כעד מומחה במשפט בייליס, שבו הזים את עלילת הדם כמומחה ליהדות. במשפט באה לידי ביטוי גם היכולת הרטורית שלו. בשנת 1917 ייסד יחד עם נחום צמח ומנחם גנסין אגודה להקמת תיאטרון הבימה. לאחר מהפכת פברואר נבחר כנציג הרשימה היהודית בכנס היסוד הרוסי. ב-1924 נפגש עם הסופר מקסים גורקי, ולאחר מכן, בחודש יולי של אותה שנה, גם עם לנין, בניסיון לעצור את הפוגרומים באוקראינה ואת רדיפת היהדות בברית המועצות. ב-1923 פנה למיכאיל קלינין ולפליקס דזרז'ינסקי במחאה נגד ניסיונות סגירת בית הכנסת הגדול במוסקבה. הרב מזא”ה נפטר במוסקבה ונקבר בבית הקברות דורוגומילובסקויה. קברו הועבר ב-1932 לבית הקברות ווסטרייקובסקויה. כתב ארבעה כרכים של זכרונות, וכן מאמרים בשמות העט ”סעדיה אהרוני”, ”יעקב הכהן” ו”כוכב”. ויקיפדיה