Bidspirit auction | 2 ספרים - על מלכים, צוענים

2 ספרים - על מלכים, צוענים ושחקנים/ מחקרים ביצירתו התיאטרונית של נסים אלוני - הסיפורת העברית 1880-1970 - כרך א' בגולה מהדורה ראשונה - על מלכים, צוענים ושחקנים מחקרים ביצירתו התיאטרונית של נסים אלוני נורית יערי יצא לאור ע”י הוצאת הוצאת הקיבוץ המאוחד, בשנת 2005,  368 עמודים : פורטרט. 23 ס”מ. אמרים אלוני נסים אלוני - מחזאי, במאי ומתרגם, פרץ דרך חדש דשה בתיאטרון הישראלי המקורי של שנות הששים והשבעים. במאמ של המכונסים בקובץ זה נכנסים כנסים החוקרים לסדנת העבודה מאופני הכתיבה, מהטכניקה הדרמטית, המחזאי וחושפים טפח קשרים תרבותיים של עולמו הדרמטי וממקורות ההשראה התר שלו. הם הם נכנסים גם למרחב התיאטרוני שיצר, לפערים הדרמטיים המזמינים ואף תובע בעים מיל מילוי, לתמ תמונות הבמה שלו, כדי לבדוק את אופני בניית הדימוי הבימתי ואת מרכי רכיבי שפת התיאטרון של הבמאי, ולפרש משהו מהכישוף. , מהמאגיה ומזיקוקי הדינור המצויים בשפע בתיאטרונו. אלוני הראשון, ”עברית ו'עבריות': לישי, הקובץ מחולק לארבעה חלקים: בחלק כליו של מחזאי”, מאפיינים המאמרים את הזהות התרבותית של התיאטרון של אלוני, את מקוריותו וחדשנותו בקרב בני דורו, מחז חזאי תש”ת. בחלק השני, ”סוגיות בפואטיקה של אלוני”, משרטט המאמרים קווים לפואטיקה של כתיבתו הדרמטית. בחלל חלק השליש ”מיתוס ודרמה: מסורת וחידוש”, מתמקדים המא מאמרים בפרשנות /מחזותיו של אלוני במגוון מתודולוגיות, העוקבות אחר השילוב בין המיתולוגיים, ם, האסט סטרטגיות הדרמטיות, טיבי באופני ביצועו. בחלק הרביעי, ”משחק, מופע המארג הפרפורמטיבי”, חושפים המאמרים את השיח היסודות הפרפורמטים ומדיום: הרב-תר תחומי המצוי בבסיס יצירתו. וההיגד המשתר תתפים (לפי סדר הא האלפבית): רחל אהרוני, יצחק בן מרדכי, רינה בן בן שחר, יפה וייס וייסמן נורית יערי, דורית ירושלמי, זהבה כספי, לובין, שמעון לוי, אסתר נתן, גד קינר, אלי רוזיק, יעל רנו, שואף והדסה שני. אורלי קורינה - הסיפורת העברית 1880-1970 - כרך א' בגולה מהדורה ראשונה גרשון שקד יצא לאור ע”י הוצאת הקיבוץ המאוחד, בשנת 1977, מכיל 565 עמודים - ספר זה הוא נסיון לעקוב אחרי הסיפורת העברית בתשעים השנים האחרונות (1970-1880). המחבר מתאר הן את הרצף והן את התמורות הפנימיות שחלו בה מדור לדור ומקבוצה לקבוצה, וחושף את הגורמים החיצוניים, החברתיים והתרבותיים, שהטביעו את חותמם על נושאיה, תבניותיה, דמויותיה וסגנונה. ההתבוננות היא כפולה בת זמנה ובת זמננו. המרחק והזמן נתנו בידי החוקר כלי הבחנה שאיפשרו לו לעמוד על ערכן של היצירות במפה הכללית של הספרות העברית, ערך שלעתים הוא שונה מזה שניתן להן בזמנן ובמקומן - לאמור: דרך הפירוש אינה חופפת בהכרח את דרך הפירוש של ימים עברו. לא זו בלבד ש”קהלים” שונים קולטים אותה יצירה בצורות שונות, אלא דומה שהקליטה המאוחרת משוחררת הרבה יותר משיקולים חוץ אסתטיים בני זמנם, שלגביהם היוו היצירות השונות מעין ”מסר” חברתי. לפנינו נסיון מעמיק ומקיף להתחקות אחר התפתחותה של סיפורת הירואית.