הסכם ממוני הנוגע לכולל חב"ד בחתימת רבי ישראל אשר ליבא ורבי יהודה ליב סלונים

הסכם ממוני הנוגע לכולל חב"ד בחתימת רבי ישראל אשר ליבא ורבי יהודה ליב סלונים

מסמך רשמי בן שני עמודים, אישרור הסכם בן תשעה סעיפים המכיל התחייבויות של כולל חב"ד אל התורמים למשפחת ליפשיץ אודות דירה שתרמו לכולל חב"ד. [ירושלים, תרצ"ז 1937]. 

על המכתב חתומים הרב הגאון רבי ישראל אשר ליבא ורבי יהודה ליב סלונים, וכן התורמים.

[1] דף נייר, מודפס משני צידיו. 32X21.5 ס"מ.

מצב בינוני. נקבי תיוק. כתמי פטריה ישנים בראש הדף עם חסרון קל. סימני קיפול וכתמים. 

 - - - - -

ביוגרפיות:

הרב ישראל אשר ליבא, מחשובי חסידי חב"ד בירושלים. היה חבר הנהלת כולל חב"ד ירושלים.

נולד למשפחה המתייחסת על צאצאי אדמו"ר הזקן.

התחתן עם רעייתו מרת שרה בת ר' שניאור.

לפני עלייתו לארץ הקודש, התגורר במשך תקופה בדנייפרופטרובסק.

בשנת תרפ"ה עלה לארץ הקודש והתיישב בירושלים.

ניהל את 'בית יתומות עזרה' יחד עם ר' אברהם שיינד.

בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש בשנת תרפ"ט הוציאו גורמים קנאיים שונים פשקווילים נגד הפגישה של אדמו"ר הריי"צ והרב אברהם יצחק קוק, ובמענה לכך הוציא 'כולל חב"ד מחאה חתומה על ידי ראשי הכולל וביניהם הרב ליבא.

דמותו היתה חשובה עד כדי כך שעל אף שנמנה על חסידי חב"ד, הרבי בא לבקרו בביתו.

היה בעל קשרי משפחה עם משפחת בית הרב[6], ובמכתבים אליו מוסיך לו אדמו"ר הריי"צ תוארים יוצאי דופן: "מחותני, ידידי עוז הנכבד והכי נעלה, בעל מידות תרומיות, עוסק בצרכי ציבור באמונת אומן, וותיק וחסיד, איש ירא אלוקים, מורנו ורבינו הרב ישראל אשר שי'".

פעל להשגת אשרות לרבי לוי יצחק ורעייתו הרבנית חנה ואכן המאמצים נשאו פרי ובי"ב תמוז תר"צ נמסרה לידיו האשרה עבורם, אך מסיבה שאינה ידועה האישור לא מומש.

נפטר בי"ז טבת בשנת תרצ"ח ומנוחתו כבוד בחלקת חב"ד בבית העלמין הר הזיתים.

כחודש לאחר פטירתו שיגר אדמו"ר הריי"צ מכתב לרבנות הראשית ולכל המוסדות הרישמיים בארץ ישראל שכל הפעולות שנעשו על ידי כולל חב"ד מאז פטירתו של הרב ליבא אינן תקיפות, וכל הסמכויות שהיו לרב ליבא מועברות לרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב אותו הוא ממנה כבא כוחו.

רבי יהודה לייב סלונים (? - כ"ד בניסן תש"מ), היה תלמיד חכם ששימש כממונה כולל חב"ד וכגבאי במפעלי תורה וחסד בנאמנות רבה.

נולד בעיר חברון לאביו החסיד רבי זאב דוב נצר לשושלת היוחסין ממשפחות סלונים - שניאורסון, ונקרא על שמה של הראשון למשפחות אלו, המהר"ל מפראג. נולד לאביו לאחר שעלה לארץ ישראל עם אבותיו צאצאי נשיאי חב"ד שהתיישבו בחברון לפי הוראת אדמו"ר הצמח צדק.

עם בואו לירושלים מחברון בשילהי המלחמה העולמית הראשונה בשנת תרע"ו, נתמנה לאחד מראשי הנהלת ישיבת "אוהל משה" שיסד מהרי"ל דיסקין מבריסק, משרה בה החזיק עד יומו האחרון, וכחבר הנהלת החברא קדישא גחש"א.

באותה תקופה פתח מחדש ושכלל את בית המדרש "בית מנחם" חב"ד על שם אדמו"ר הצמח צדק בעיר העתיקה שבירושלים, לאחר שהיה סגור ומוזנח במשך שנים רבות, והוא אשר עשהו למקום תורה ותפילה נודע. כמו כן ניהל את בית המדרש, "בעל התניא" בשכונת מאה שערים, כל עבודתו למען הציבור והפרט הייתה ללא קבלת פרס, וברוב שעותיו עסק בתורה ובתפילה.

עם הגיעו לירושלים התחיל לעסוק במכירת ארבעת המינים לפני חג הסוכות ובאפיית מצות לפני חג הפסח, בעיסוקיו אלו הצליח, ומהכנסותיו עוד הפריש לטובת המוסדות בהם פעל ועסק. ביחוד נודע בבית האפייה למצה שמורה עבודת יד, שנייה במשך שנים, שנודעו הם בבחינת טיב המצות וכשרותם ורוב גדולי הרבנים ראשי הישיבות והאדמו"רים ראו לעצמם זכות שהצליחו לאפות בו את מצותיהם, ביניהם האדמו"ר מגור, האדמו"ר מבעלזא, רבי יוסף צבי דושינסקי רב העיר, ובניהם וממשיכיהם אחריהם. גם רבי יצחק זאב סולובייצ'יק ובניו ראשי ישיבות בריסק ממשיכי דרכו הידועים בחומרותיהם, אפו במקום.

רבי לייב נלב"ע בירושלים בכ"ד בניסן תש"מ, ומנוחתו כבוד בהר הזיתים.

קרדיט: חב"דפדיה.