Bidspirit auction | 'לב העברי' ב”ח, מהדורה ראשונה

'לב העברי' ב”ח, מהדורה ראשונה של חלק שני - לבוב, תרכ”ט [1868]. עותק רבי יהודה ליב חסמן זצ”ל. - ספר לב העברי - ספרו הקנאי של לוחם מלחמות ה' רבי עקיבא יוסף שלזינגר. חלק ראשון - פירוש על צוואת רבינו החתם סופר ודברי מוסר נוספים, ובסופו 4 דפים תחת שם ”יד העברי” שנוספו לראשונה במהדורה זו. חלק שני - מהדורה ראשונה של חלק זה הכולל ”הרבה דברי תוכחה ומוסר... בענינים הנוגעים לפרצת הדור...”. בתחילת החלק השני נדפסה הסכמה מאת רבי הלל ליכטנשטיין מקולמיא חותן המחבר.  לבוב תרכ”ט - 1868.[4], עו; [1], פב-פד; [1 בדף האחרון חתימה בכתב יד ”יהל” זוהו חתימת יד קודשו של רבי יהודה ליב חסמן. בדף שלפני השער הקדשה בכתב יד וחתימה לחתן בר מצוה (לא ידוע מי הכותב). רבי יהודה לייב חסמן [תרכ”ט- תרצ”ו] - 'הסטוצ'ינר' מראשי תנועת המוסר. בשנת תרמ”ח (1888) החל את דרכו בבית ה”תלמוד תורה” שבקלם תחת חסותו של הרב שמחה זיסל זיו, ה'סבא מקלם'. לאחר חתונתו עסק לפרנסתו במסחר, כדרכם של חניכי שיטת קלם. הוא פתח חנות לממכר קמח, בה שהה חלק מיומו, ואת שאר זמנו הקדיש ללימוד תורה ולהשתלמות בתורת המוסר. כשנתיים לאחר נישואיו החליט לחדול מכל מלאכה ולהתמסר ללימוד התורה. היה זה לאחר שרבו, ה'סבא' מקלם, העיר לו כי על שרוולו יש סימני קמח. על פי שיטת קלם, היה בזה פגם נורא שהעיד על מצב אישי נחות, ובעקבות זאת החליט חסמן לחסל את עסקיו ולנסוע לישיבת וולוז'ין. בוולוז'ין שהה במשך שנה, עד לסגירתה, בשנת תרנ”ב (1892). לימים שמש ראש ישיבת שטוצ'ין, ומנהלה הרוחני של ישיבת טלז. בשנת תרפ”ו התבקש על ידי הסבא לעלות ולכהן כמנהל הרוחני (משגיח) של ישיבת חברון. אולם השפעתו חרגה מעבר לגבולות הישיבה, והוא נמנה על רבני ומנהיגי הדור. שיחות המוסר שלו היו לשם-דבר, וקובצו לאחר פטירתו ע”י תלמידו רבי שלום שבדרון בספר 'אור יהל'. חידושי תורתו נדפסו בספרו 'מנחת יהודה'.