Bidspirit auction | ספר מיוחס

ספר מיוחס - שני ספרים כרוכים יחד: 1)ספר ”עמק סוכות”:”כולל חידושים ובאורים על מסכת סוכה, מאתי משה בצלאל באאמ”ו ... שרגא פייבוש ... דפוס ר' נתן נטע קראנענבערג, בילגורייא תרס”ט, מהדורה ראשונה!  [1], מ”ח דפים, 31 ס”מ. 2)ספר ”בני ציון”:”כולל בתוכו חדושים...במקצעות הש”ס והפוסקים בארבעה חלקי שו”ע...מאת...מוהר”ר בן ציון מיטאווסקי ז”ל...(נהרג בידי מרצחים בני בליעל, בשנת הד”ם לימי חייו...תרס”ז)...” [2], פ”א, [1] דפים, מצב טוב כתמי זמן, כריכה משופצת. חתימות וחותמות בעלות-הרב איסר יהודא בר”א אונטרמאן, אב”ד באמסטיבאווא פלך גראדנא. בספר ”בני ציון” מספר הגהות, חלקן ארוכות, בכתב ידו של הרב אונטרמאן זצ”ל. הרב איסר יהודה אונטרמן זצ”ל (תרמ”ו -תשל”ו)נולד בבריסק, בנם של אליהו ושיינה אונטרמן זצ”ל. נקרא על שם רב העיר בריסק, הרב איסר יהודה מאלין זצ”ל, שנפטר כעשר שנים קודם לכן בירושלים. בילדותו נחשב לעילוי ולמד אצל הרב והדיין המקומי, ר' שמחה זליג ריגר זצ”ל, ובשנת תרנ”ח, בהיותו בגיל 12,הוזמן להיות חלק מהגרעין המייסד בישיבת ענף עץ החיים במלץ, בראשותו של הרב זלמן סנדר כהנא שפירא זצ”ל.לזמן מה עבר לישיבת מיר אך שב למלץ ושם הפך לתלמיד בולט של הרב שמעון שקאפ זצ”ל.לאחר נישואיו עם רחל לאה ילין, למד בכולל של ישיבת וולוז'ין, שם גם הוסמך כרב על ידי הרב רפאל שפירא זצ”ל, ראש הישיבה.במהלך לימודיו בוולוז'ין פתח הרב אונטרמן ישיבה, בעיר הסמוכה וישנובה וכמו כן שימש כרב במספר קהילות בליטא, בהן מוהלינא ואמסטיבובה.לאחר מלה”ע הראשונה שימש כרב בלונאווליה ולאחר מכן היה לרב בגרודנא. הרב אונטרמן היה ציוני ומחשובי הרבנים שתמכו באידאולוגיית המזרחי.בשנת תרפ”ב בוועידת המזרחי השלישית שהתכנסה בפולין, נשא נאום מרכזי ובו התנגד לתוכנית אוגנדה.בין השאר אמר: ”אינני גורס ציונות המבוססת על שלילת העוני והלחץ שבחיי הגלות, שכן ציונות כזו עלולה להוליד תוכנית נפל כהקמת מדינה יהודית באוגנדה.הציונות ”זקוקה לנשמה”, ליסוד רוחני איתן המושתת על מורשת דורות”.בשנת תרפ”ג בהשפעת הרב חיים עוזר גרודזנסקי זצ”ל, מנהיג יהדות ליטא, עבר הרב אונטרמן לאנגליה ושימש כרבה של ליברפול.הרב אונטרמן התגבר במהירות על קושי השפה והפך לרוח חיה בקהילה היהודית שם. הוא הקים ארגון גג לכל הקהילות היהודיות באזור, ייבא תלמידים מאירופה על מנת לחזק את הישיבה המקומית ואף הקים את 'האקדמיה לתלמוד תורה'. במהלך מלה”ע השנייה פעל הרב אונטרמן למען יהודים פליטים מגרמניה שאנגליה התייחסה אליהם כנתיני מדינת אויב.הוא סיכן את עצמו וביקר אותם במעצרם וכן ביקר את חברי קהילתו במקומות אליהם התפזרו על מנת לתפוס מחסה.בשנת תרצ”ו, לאחר פטירתו של הרב משה אביגדור עמיאל זצ”ל, התמנה הרב אונטרמן לרבה האשכנזי של תל אביב הוא סירב לעלות לארץ ישראל על חשבון מכסת הסרטיפיקטים הכללית, ועל כן קיבל מהבריטים אשרת עלייה מיוחדת כ”מומחה בריטי לרבנות”. בת”א הקים הרב אונטרמן כולל בשם ”שבט מיהודה” וכתב תשובות בהלכה ומאמרים שונים, את תשובותיו קיבץ בספרו:שו”ת שבט מיהודה.יחד עם רבה הספרדי של העיר, ר' יעקב משה טולידאנו זצ”ל, הקים את בית הדין המיוחד לענייני עגונות.הרב אונטרמן כיהן גם כדיין בבה”ד הרבני הגדול. בשנת תשט”ו נבחר למועצת הרבנות הראשית ובשנת תשכ”ד נבחר לכהן כרב הראשי האשכנזי של ישראל, בגוברו על הרב גורן בהפרש של שלושה קולות.הרב אונטרמן כיהן בתפקיד זה עד שנת תשל”ב, אז הפסיד בבחירות לרב שלמה גורן בצעד שהתפרש על ידו כהדחה. הרב אונטרמן נפטר בשנת תשל”ו ממנ”כ בהר הזיתים בירושלים. הרב אונטרמן זצ”ל, היה למדן ליטאי במובן הקלאסי, שהושפע עמוקות מדרכו ההלכתית הייחודית של מורו-הרב שמעון שקאפ זצ”ל.מאידך, שלא כמו רבו, עסק הרב אונטרמן גם בשאלות ההלכתיות האקטואליות כגון: עליה להר הבית, גיור, פסולי חיתון, מצוות התלויות בארץ, גיוס בנות לצה”ל ועוד. הרב אונטרמן תמך באמירת הלל ביום העצמאות, אולם מכיוון שאין בידינו הסמכות שהייתה בידי חז”ל לקבוע ברכות חדשות, הוא היסס האם יש לברך לפני ההלל בשם ומלכות.לעומת זאת ביום ירושלים טען הרב אונטרמן כי יש לומר הלל בשם ומלכות שכן מדובר בחג בגין יציאה ממוות לחיים.עם זאת, טען הרב אונטרמן כי ליום העצמאות הבכורה על פני יום ירושלים מאחר שיום העצמאות מבטא תקומה אנושית ויום ירושלים נס מההשגחה עליונה.