Bidspirit auction | תולדות היישוב

תולדות היישוב - מכתב בכתב יד, שנשלח ע”י ועד המושבה 'מסילה חדשה' ליד קושטא לבית המערכת של העתון היומי 'המוריה', בשנת תרע”ג. תוכן המכתב:תאור הקשיים הכלכליים של איכרי המושבה, כתוצאה מהפסקת התמיכה של יק”א(החברה היהודית להתישבות), שמונעת מהם לדאוג לצרכים הרוחניים שלהם ”ומה מאד נחוץ מזון רוחני לאומי להאיכרים הצעירים...”.לכן הם מבקשים מהם לשלוח להם את עתון 'המוריה' בחינם, לפחות למשך חצי שנה ”ולצדקה- גדולה תחשב זאת להוגם את נפשות הצעירים תציל מהבערות...”. חתומים עליו חברי ועד המושבה- אברהם גוֹלְדְגֶל, חיים קליין ויוסף לפונסקי[ז”ל].חותמת המושבה בעברית ובתורכית. בצד האחורי של הדף רשומה בלועזית הכתובת למשלוח. דף מחברת כפול, 25 ס”מ, מצב טוב, מעט חוסר בפינה הימנית התחתונה, תם משקה בהיר בפינה השמאלית התחתונה.  הקמת המושבה 'מסילה ישרה', היתה ביוזמתו של ר' שמואל שפירא ”האדמו”ר החלוץ” זצ”ל.הרעיון שלו היה לרכוש אדמה ליד קושטא שבטורקיה ולייסד בה מושבה, שמתפקידה יהיה לעזור ליהודים בעלייתם לא”י.ממשלת טורקיה, ששלטה אז בארץ, הציבה מכשולים רבים בפני העולים ארצה, והקמת מושבה של איכרים יהודים ליד קושטא, שדרכה עוברות הספינות, יוכלו לסקל הרבה מהן. המושבההחדשה נועדה אפוא לעזור לאפשר את העלייה ארצה. ר' שמואל נסע מעיר לעיר, דרש בבתי הכנסיות והסביר את חשיבות העניין עד שהניע בגודל מרצו והתלהבותו הרבה משפחות ברוסיה לעקור ממקומן ולהשתקע בטורקיה, הרחוקה גאוגרפית ומנטלית. בשנת תרע”א קנו שליחי המשפחות, ובהם רבי שמואל, שטח אדמה גדול במרחק עשרים ק”מ מקושטא על האדמה ייסדו את המושבה, ורבי שמואל העניק לה את השם 'מסילה חדשה', המבטא את ייעודה: מסילה לעולים, דרך לעבור גאולים.המושבה הייתה חבויה במעבי יערות אלון עצומים, והדרך אליה הייתה מרשימה מאוד.את המושבה מימנה חברת יק”א, שהקים הברון הירש.כמאה משפחות והתיישבו ב'מסילה חדשה', שהרב שפירא היה למעשה רבה ומנהלה.כמעט כל המשפחות עסקו בחקלאות.נפתח בית ספר, ושפת הלימודים בו הייתה עברית.נוסדה גם ספרייה שבה ספרים עבריים בלבד. כך פעלה המושבה הציונית כדוגמת אחת המושבות העבריות בא”י שמונה שנים, ובהן שנות מלה”ע הראשונה, פעלה המושבה.בביה”ס שלה לימדו רק בעברית, וברחובות המושבה דיברו עברית ויידיש. הייתה במושבה ועדה מיוחדת שתפקידה לקבל פני עולים שהפליגו באוניות מרוסיה בדרכם לא”י.חברי הוועדה היו מגישים להם אוכל, עזרה והדרכה.מאות עולים וחלוצים קיבלו שם את הכשרתם, לפני עלותם ארצה, ורבים מהם תפסו עמדות חשובות בהנהגת המדינה ובתנועות הפועלים.בשנת תרע”ט, חתם יוסף טרומפלדור ז”ל בשם ארגון החלוץ, שבראשו עמד, על חוזה עם הנהלת יק”א, על קבלת חמישים חלוצים במושבה לשם הכשרה חקלאית.טרומפלדור ייסד שם שני בתי מלאכה, האחד לקופסאות והאחר לנעליים, והוא עצמו התגורר במקום זמן מה בקיץ האחרון לחייו.'מסילה חדשה' הייתה לשער רשמי לארץ ישראל, ודרכו עלו החלוצים בני העלייה השלישית. לחוות ההכשרה היו באות פלוגות חלוצים בזו אחר זו.החלוצים היו עובדים בה זמן מה, מתלמדים ומתרגלים לחיי חקלאות, ועולים מוכנים לארץ ישראל.כינויו של רבי שמואל בפי איכרי 'מסילה חדשה' היה ”אבי המושבה”, ושמו התפרסם בקרב מכיריו כ”רב החלוצים”.  במהלך שנות השלושים עלו חלוצי המושבה ארצה, ו'מסילה חדשה' התרוקנה.האחרון שעזב את המושבה היה כמובן הרב שפירא זצ”ל, ובכאב לב נפרד מהמושבה שהייתה משאת נפשו.