תגלית! הגהות רבנו אליהו בחור המיוחסות לרבנו אליעזר אשכנזי בעל 'מעשי ה' - על ספר השרשים לרד''ק, וניציאה ש''ו - חתימת ...

תגלית! הגהות רבנו אליהו בחור המיוחסות לרבנו אליעזר אשכנזי בעל 'מעשי ה' - על ספר השרשים לרד''ק, וניציאה ש''ו - חתימת המאוה"ג רבנו חביב טולידאנו (הראשון) אב"ד מכנס הבירה. 

תגלית! הגהות רבנו אליהו בחור המיוחסות לרבנו אליעזר אשכנזי בעל 'מעשי ה' - על ספר השרשים לרד''ק, וניציאה ש''ו - חתימת המאוה"ג רבנו חביב טולידאנו (הראשון) אב"ד מכנס.

תגלית! הגהות רבנו אליהו בחור המיוחסות לרבנו אליעזר אשכנזי בעל 'מעשי ה'&a mp;a mp;a mp;a mp;n bsp; - על ספר השרשים לרד''ק, וניציאה ש''ו בדפוס דניאל הבומבירגי

ספר השרשים והוא ספר שני מספר המכלול שחיבר רבנו דוד בן יוסף בן קמחי 'הרד''ק', וניציאה ש''ו בדפוס דניאל בומבירגי.

בדף השער נרשם בכתיבה מזרחית ''הגהות שבס[פר] הזה הם של הרב הגדול אליעזר אשכנזי בעל מעשה ה'. א''א = אמר אליעזר''.

חתימת יד קדשו של המאור הגדול רבי חביב טילדאנו בן רבי חיים טולידאנו אב"ד מכנאס הבירה: 'מקנת כספי אני הדל באלפי הצעיר עבד ה' ב''ה חביב טולידנו'. [חתימה מסולסלת יפה]

 ******************************************** ****************************************

הגהות לרבנו אליהו בחור המיוחסות לרבנו אליעזר אשכנזי

כארבע הגהות בכתיבה איטלקית נאה בדף הראשון שניים מהם פותחות בראשי תיבות א''א [=אמר אליעזר/אמר אליהו], הגהות אלו תואמות את כתיבת ידו של רבנו אליהו בחור (ראה חומר מצורף) אם כי יש בהם דמיון רב גם לכתב יד רבנו אליעזר אשכנזי בעל 'מעשה ה'. לאורך הספר הגהות רבות נוספות בכתיבה מזרחית מאוחרת (אזור שנות הת''ק) שגם הם פותחים בראשי תיבות 'א''א'. כפי הנראה נתחלק העותק המקורי (בין יורשים וכדומה) ולפנינו נשאר רק דף אחד מקורי (הראשון), וכל השאר הינם העתקה. סימוכין לכך יש להביא מכיתוב הייחוס שבשער שהינו בכתב זהה למעתיק שאר ההגהות, וכנראה העתיקם לו למשמרת. לפנינו אם כן כארבע הגהות בטהרת קולמוסו של המדקדק הנודע רבנו אליהו בחור, ועוד הגהות רבות מועתקות מכתיבת ידו על ספר השרשים לרד''ק. סימוכין לכך שאכן הגהות אלו הינם מפרי עטו של רבנו אליהו ולא רבי אליעזר אשכנזי כפי שכותב המייחס, יש לראות ע''פ ספר השורשים הנדפס בברלין 1847 ובסופו נוספו הגהות אלו על שם המדקדק הנודע רבנו אליהו בחור אשכנזי (רכ''ט - ש''ט) הכותב שם  מציין שבעותק שתחת ידו (ספר השורשים ונציה ש''ו) מצויין במפורש שאלו הגהות רבנו אליהו בחור ו'א''א' הם 'אמר אליהו'.

יש לזכור שרבנו אליהו בחור שימש כמגיה בדפוס זה של ספר השורשים -דפוס דניאל הבומבירגי -, אם כי לא בשנים אלו, ואף התגורר בונציה (מקום ההדפסה) בזמן שהספר יצא לאור. על כן מסתבר מאד שהוא כותב ההגהות. בנוסף סגנון ההגהות הדקדוקי תואם את סגנונו של רבי אליהו.

גם יתכן להכריע על מה שנרשם בכתיבה מזרחית ''הגהות שבס[פר] הזה הם של הרב הגדול אליעזר אשכנזי בעל מעשה ה'. א''א = אמר אליעזר''.

שרבנו אליעזר אשכנזי העתיק מהגהותיו של רבי אליהו בחור. כך או כך מדובר בתגלית היסטורית אשר רב המקום להתגדר בה להוציא לאור שם המחבר האמיתי של הגהות יקרות ערך אלו. ו''האומר דבר בשם אמרו מביא גאולה לעולם''

 ******************************************** ************************************

גאון הדורות רבי אליעזר אשכנזי הרופא (רע"ג- שמ"ו) נכד אבי הפסיקה רבנו יוסף קולון 'המהרי"ק'. בבחרות למד בשאלוניקי אצל רבנו יוסף טאיטאצאק והיה לאחד מגדולי תלמידיו. בהיותו בן כ''ו שנה כיהן כדיין במצרים יחד עם גאוני התקופה הרדב''ז ורבנו בצלאל אשכנזי. לאחר מכן עבר רבנו טלטלות בכל רחבי אירופה, בחלק מהערים כיהן כרב ואב''ד, פמגושטה (בקפריסין), קרימונה ונציה, פראג, פוזנא, קראקא.

'כמעט היה יחיד בדורו שכל גאוני דורו היו מריצים אגרותיהם בשו"ת אליו' (הסכמת בעל 'פני יהושע' לספרו 'יוסף לקח' דפוס פיורדא). נשא ונתן בהלכה גם עם רבנו יוסף קארו ה'בית יוסף', הרמ"א, מהרש"ל, ב"ח ועוד. חיבורו הנודע על הגדה של פסח 'מעשי ה' (ונציה שמ''ג).

המדקדק הנודע רבי אליה בן אשר הלוי לויטה אשכנזי המכונה 'רבי אליהו בחור' (רכ''ט – ש''ט) בעל 'התשבי' ו'המסורה' מדקדק לשון הקודש ומגדולי חוקרי המסורה. נולד בגרמניה בעיירה נוישטאדט ליד נירנברג שבבוואריהבין בעקבות רדיפות וגירושים נגד היהודים בגרמניה עבר לאיטליה בה עבר בין הרים שונות עד שבשנת רע"ו עבר לרומא. בעקבות ביזת רומא בשנת רפ"ז שב לוונציה, ועבד כמגיה בבית הדפוס של דניאל בומברג וכמורה לעברית. בסוף שנות ה-ר"ץ הוזמן על ידי פאולוס פאגיוס לחזור לגרמניה ולפקח על בית הדפוס שבבעלותו. רבנו אליהו נענה להזמנה, ובשנים ה'ש"א-ה'ש"ב עבד בבית הדפוס של פאגיוס בעיר איזנא (Isny im Allgä u) שבוירטמברג, ובהמשך התלווה אליו לקונסטנץ. בדפוס איזנא ראו אור כמה מחיבוריו החשובים ביותר. בשנותיו האחרונות חזר לוונציה ושם נפטר בו' שבט ש''ט.

גדול המערב הגאון רבי חביב טולידאנו בן רבי חיים טולידאנו [תי"ח – תע"ו] אב"ד מכנאסה הבירה. תלמידו של אביו הגדול רבי חיים טולידאנו [זקינו של המשבי"ר] (רבי משה טולידאנו בספרו 'מלאכת הקדש' כותב: "ועד הנה לא פסקה תורה מאבותינו ש"ל החיים והמתים, ואם אמרתי אספרה וכו', ואבינו הזקן אב בחכמה ובשנים ה"ה הדו"מ כמוהר"ר חיים טולידאנו זצוק"ל, לא היה כמוהו בכל הארץ למן היום הוסדה ועד עתה...") גם היה תלמידו של החכם השלם רבי ראובן ן' צור [אביו של היעב"ץ] שימש ככ' שנים בבי"ד ביחד עם אחיו הגדול החה"ש רבי משה [אבי המהרי"ט] ולא רצה לחתום על פסק דין לפני אחיו הגדול החכם השלם רבי משה זצללה"ה

היה רבו של בן אחותו רבינו המשבי"ר רבי משה בירדוגו וגם של החכם השלם רבי משה בן עטר אביו של רבינו ה'אור החיים הק'

החכם השלם רבי משה ן' עטר בתוך הסכמתו לספר המשבי"ר של ידידו רבי משה בירדוגו כותב וז"ל:

נהירנא כד הוינא לומדים תורה בבית מדרשו של מורינו מאורינו הרב המובהק כמוה"ר חביב טולידאנו זצללה"ה אב"ד ור"י בעיר הגדולה מכנאסה הבירה יע"ה ומצודתו פרוסה על כל המערב. מפיו תצא תורה לכל תלמיד ורב . שאהובינו הרב המחבר [המשבי"ר] היו לו חביב בכל תלמידיו. וסמך עליו את ידיו . גם אחרי פטירת מורינו הרב הנז' נתמנה לאב"ד בעיר מכנאסה הנז' ומילא מקום רבותיו. ....

בהספדו של תלמידו רבינו המשבי"ר עליו בין הדברים נמצא כתוב: "דרוש על פטירת מורי ומסרפי [פי' דודי] הרב המובהק כמה"ר חביב טולידאנו זלה"ה ביום שבת קודש ששה בחשון שנת תע"ו לפ"ק" ."מורי ורבותי, באמת כי אבדו עשתונותי, נתקו זמותי מורשי לבבי, ולא עצרתי כח לסדר דברים כתקנן והלכתן. כי גדל הכאב מאוד, והפרצה הזאת גדולה ועצומה מכל צד, ועל איזה מהם אבכה אם על הכלל ואם על הפרט. ואם על בית תפלתו שנפקד מושבו, ואין ראוי כמותו למלאת מקומו. אם על חורבן ביתו וגניזת ספריו, שהיה ביתו כמדבר לכל עובר ושב. שם המון חוגג מבוקר עד ערב, והיום חרבה אין יוצא ואין בא. ואם לחסרון הקהילות, שהיו עניים מכל עיר ועיר מריצים לו אגרותיהם, ועומד להם בפרץ. ועל זה נשאתי עליו רכב ישראל ופרשיו, ותרגם אונקלוס דטב להון לישראל מרתיכין ופרישין. ואם על הנוגע אלי אמרתי, אבי אבי רכב ישראל ופרשיו, אבי אבי, רבי רבי, שהרב הוא גדול מהאב שהאב בעולם הזה, והרב הוא בזה ובבא. וזהו כפל אבי אבי, אבי בעולם הזה ואבי בעולם הבא. באופן שבעלות על לבבי כל הדברים האלה אש בוערת בעצמותי, ואף כי לא אזרתי כח לדבר, עם כל זה המוכרח לא יגונה ולא ישובח".

• קמג [1] דף, מצב כללי טוב, חיזוקים ושיקומים אמנותיים בשלושה דפים ראשונים ושני דפים אחרונים עם חסרון בהגהות, בלאי בפרט בשוליים, כתמים קלים, חסרון בטקסט במספר מקומות משולם בכתב יד מזרחי עתיק, סימן עש זערי בכמה דפים, כרכת עור עתיקה מעט רופפת.