תגלית: מחלוקת קרלין-לעלוב - "גילוי דעת" חשוב ביותר. עותק יחיד ידוע בעולם.

תגלית: מחלוקת קרלין-לעלוב - "גילוי דעת" חשוב ביותר. עותק יחיד ידוע בעולם.

מסמך היסטורי-חסידי חשוב ביותר, העוסק באחת המחלוקות החסידיות המשמעותיות בדורות האחרונים, ובו פרטים חשובים ביותר ובלתי ידועים אודות אותה המחלוקת. [ירושלים, תשכ"ב 1962].

המסמך הינו אותנטי והוא נכתב עובר להתרחשויות כך שכל הפרטים בו עדיין חדים וברורים ואינם נתונים לפרשנות מוטעה בפרספקטיבה היסטורית. "גילוי הדעת" חתום על ידי "חסידי קרלין - סטולין" והוא נכתב על ידי ה"אלטע קארלינער" [המבוגרים], שהכתירו את האדמו"ר מלעלוב לאדמו"ר מקרלין-לעלוב.

ניכר במכתב שהוא נכתב מדם לבם של החסידים החווים טרגדיה של פיצול חסידות בת מאות שנים, ובפרט בחסידות קרלין בה ההתקשרות והאהבה לרבי הייתה בעוצמה גבוהה יותר משאר החסידויות. כפי שגם כותבים זקני החסידים במכתב שלפנינו כי שני אברכים התבטאו בשצף קצף "עס ועט זאך גיסין בלוט"! [-דם ישפך] ולכן נעצר בשעתו תהליך ההכתרה של הרבי מלעלוב.

כך לאורך שלושה עמודי פוליו גדולים מוקלדים במכונת כתיבה, פורסים החסידים את היריעה ומפרטים את כל צדדי המחלוקת, בשעת ההתרחשות ממש [מנקודת ראותם של האלטע קאלינער כמובן]. בשולי המכתב עוד מנסים המבוגרים לפנות לליבם של הצעירים שישובו ויתאחדו תחת הנהגת הרבי מלעלוב - המתחייב שלא לשנות מאומה ממנהגי קרלין סטולין.

הסעיף החשוב ביותר במסמך, ולמיטב ידיעתנו הוא גם בלתי ידוע ממקורות נוספים [ולא בכדי] ולפנינו המקור היחיד הידוע לכך, הינו סעיף ה' בעמוד 3 הקובע מפורשות: "המינוי כפי שהוכרז ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א [מקרלין לעלוב] הוא רק עד אשר יגדל הנכד הנמצא באמריקה וכשיעזור ה' ויתחנך עפ"י דרכי רבותינו הקדושים תעבור הכל אליו" (!!)

היסטוריה: לאחר פטירת האדמו"ר רבי יוחנן מלויצק – קרלין, קבלו חלק מהחסידים עליהם את נכדו שהיה עדיין ילד כאדמו"ר, אך מרבית החסידים הכתירו עליהם את האדמו"ר רבי משה מרדכי מלעלוב והיה מכונה האדמו"ר מקרלין - לעלוב. בגילוי הדעת שלפנינו נכתבו בפרטים מרתקים בכל העניין. כשמבין השיטים ניכר המתח הגדול שהיה בין הקבוצות השונות. המחלוקת נמשכה במלוא עוזה עוד עשרות שנים לאחר המכתב שלפנינו. היא התפשטה והסתעפה גם אחרי פטירת האדמו"ר מלעלוב ומינויו של בנו תחתיו. בסופו של דבר, בעקבות המחלוקת, התפטר האדמו"ר מלעלוב מאדמו"רות קרלין וה'אלטע קרלינער' מינו תחתיו כאדמו"ר את הרב רוזנפלד, מזקני החסידים, שהביע את הסכמתו להתדיין בפני בית דין למי מותר להשתמש בשם 'קרלין'. לאחר דין תורה ממושך ואמוציונלי אצל הדיין רבי מנדל שפרן, נכתב פסק הדין ההיסטורי שהשקיט את המחלוקת שסערה עשרות שנים: לשני הפלגים מותר להשתמש בשם 'קרלין' בתוספת שם לוואי. פסק דינו ההיסטורי של הרב שפרן נכנס לפנתיאון של פסקי ההלכה המפורסמים בעקבות ביטויו הקולע של הרב שפרן: " יכולות להתקיים זו לצד זו החסידויות 'פינסק-קרלין' ו'סטולין-קרלין'…"

מפרט: [3] דף. 32 ס"מ בקירוב.

מצב טוב. מעט כתמי זמן. סימני קיפול, קרעים זעירים בקיפולים.