Bidspirit auction | הקדשת המחבר הגאון רבי יצחק

הקדשת המחבר הגאון רבי יצחק אריאלי לתלמידו רבי יהושע יגל - עינים למשפט - ירושלים תרצ”ו - 23.8 - - ספר עינים למשפט, ציונים ביאורים וחידושים, על מסכת קידושין, מאת רבי יצחק אריאלי, נדפס בדפוס ציון של האחים רוהלד, ירושלים תרצ”ו (1936) מיום ב' א' סיוון תרנ”ן, לידידי עוז הרב הגאון חריף ובקי מבחירי וטובי בניישיבתנו הק' מהור”ר יהושע יגל שליט”א... יצחק אריאלי” רבי יצחק אריאלי לידה אלול תרנ”ו העיר העתיקה בירושלים פטירה י”ג בניסן תשל”ד (בגיל 77) מקום פעילות ירושלים תחומי עיסוק פוסק הלכה, משגיח בישיבת מרכז הרב תפקידים נוספים רב שכונות ובית-חולים בירושלים, חתן פרס ישראל לספרות תורנית רבותיו רבי אברהם יצחק הכהן קוק חיבוריו עיניים למשפט על מסכתות הש”ס רבי יצחק אריאלי (אלול תרנ”ו, 1896 - י”ג בניסן תשל”ד, 5 באפריל 1974) היה המשגיח של ישיבת מרכז הרב ורב שכונה בירושלים, מחבר סדרת הספרים עיניים למשפט. חתן פרס ישראל לספרות תורנית לשנת ה'תשכ”ו. תולדותיו נולד בעיר העתיקה בירושלים ולמד בישיבות תורת חיים ועץ חיים ונסמך לרבנות על ידי רבי חיים ברלין. בזמן מלחמת העולם הראשונה התגורר בפתח תקווה כדי להימלט מחובת הגיוס לצבא העות'מאני. עם עליית הרב קוק לירושלים, בשנת תרע”ט, יצר עמו הרב אריאלי קשר קרוב ונעשה לאחד מגדולי תלמידיו. השניים למדו גמרא בחברותא מדי יום, במשך כחמש עשרה שנה, עד לפטירתו של הרב קוק. בשנת תרפ”ה הוציא מחדש את ספרו של הרב קוק חבש פאר, יחד עם רבי אורי סג”ל המבורגר. הוא הוסיף לספר תוספות רבות מאת הרב קוק, הערות מרבנים מקורבים לרב קוק, וכן הערות משלו. עם הקמתה של ישיבת מרכז הרב בשנת תרפ”ג התמנה למנהל הרוחני ולמשגיח בישיבה. בנוסף, היה מעורב גם בניהול האדמיניסטרטיבי, בעיקר במישור הכלכלי. מספר שנים לאחר פטירת הרב קוק התגלעו חילוקי דעות בין הרב אריאלי לאחרים בסגל הישיבה, והחל משנת תש”ח פחתה מעורבותו במידה משמעותית, עד שפרש מסגל הישיבה, ככל הנראה בראשית שנת תשכ”א. הוא המשיך להגיע לישיבה לאירועים ביום העצמאות ויום ירושלים ומספר תלמידים היו באים לעיתים ללמוד בביתו. הוא סמך בין היתר את הרב איתן איזמן, הרב יעקב אריאל, הרב צפניה דרורי והרב משה דימנטמן. בשנת תש”א התמנה לרב השכונות בצלאל, כנסת ישראל ומזכרת משה. עסק בפעילות ציבורית בעיקר בירושלים, וסייע בייסוד שכונות קריית שמואל ונווה שאנן בעיר. היה הפוסק של בית החולים ביקור חולים. בשנות השישים היה חבר בוועדה הממשלתית שעסקה בניתוחי מתים. משנת תרצ”ו החל להוציא את סדרת הספרים עיניים למשפט על הש”ס, ובשנת תשכ”ו הוענק לו על הסדרה פרס ישראל לספרות תורנית. על שמו קרוי רחוב בביתר עילית. רחוב נוסף, בשכונת מזכרת משה בירושלים, קרוי על שם ספרו - ”עיניים למשפט”. ילדיו הרב גרשון אריאלי, דיין בבית הדין הרבני בנתניה משה אריאלי, נכדו הוא קובי אריאלי הרב שמריה אריאלי, חתן הרב אליעזר דוד ברלין, הרב חיים יעקב אריאלי, מחבר הספר ”באר יעקב”. בניו הם הרב אשר אריאלי והרב שמואל אריאלי. ד”ר נחום אריאלי. בתו היא השופטת יעל וילנר. שרה, נישאה לרב מרדכי אילן, אב”ד בתל אביב חסידה, נישאה לרב צבי כהנא-גרושקא, שכיהן כראש ישיבת 'הרי יהודה' במושב בית מאיר. מספריו עיניים למשפט על מסכתות הש”ס - הוספות וחידושים ל”עין משפט” (מראי מקומות בשולי דפי הגמרא לפסקי ההלכה של הסוגיה המדוברת במשנה תורה ובשולחן ערוך) וכן ביאורים בשיטות הפוסקים. שירת הגאולה על הגדה של פסח (תשט”ז) מדרש אריאל על פרשיות התורה ירח האיתנים על מועדי חודש תשרי קישורים חיצונייםרבי יהושע יגל רבי יהושע יׂגל רבי יהושע יגל במדרשייה (1995) לידה 1916 תרע”ו בעיירה פיעסק פטירה 17 בדצמבר 2006 (בגיל 90 בערך) כ”ו בכסלו תשס”ז מקום פעילות מדרשיית נעם, פרדס חנה תחומי עיסוק חינוך תפקידים נוספים ראש ישיבה רבותיו הרב אהרן קוטלר, החזון אי”ש תלמידיו בוגרי מדרשיית נעם, דוד צבי הילמן חיבוריו נתיבות יהושע רבי יהושע יגל (נהגה: יוגל) (תרע”ו; 1916 - כ”ו בכסלו תשס”ז; 17 בדצמבר 2006) היה ממייסדי ישיבת מדרשיית נעם בפרדס חנה וראש הישיבה שלה מאז הקמתה, ובשנותיו האחרונות נשיא הישיבה. ביוגרפיה נולד בעיירה פיעסק שבאימפריה הרוסית (היום בבלרוס) לאסתר ולרבי מרדכי געציל יגל, אחיו של רבי שבתי יגל, ראש ישיבת סלונים. בגיל 11 נשלח אל דודו בסלונים ולמד בישיבתו שלוש שנים. לאחר שנה נוספת בישיבת ”אהל תורה” אצל רבי אלחנן וסרמן עבר ללמוד בישיבת קלצק בראשותו של רבי אהרן קוטלר, שם היה מהבחורים המבוגרים שחוזרים על שיעוריו. בשנת תרצ”ו (1936) עלה ארצה, כדי ללמוד בישיבת מרכז הרב בירושלים. יחד עם רבי שאר ישוב כהן שימש חברותא לרבי ישעיהו משורר. שם גם הצטרף לארגון ההגנה. בתחילת שנות ה-40 עבר לתל אביב, והחל ללמד כמדריך בישיבת היישוב החדש. בשנים אלו, ת”ש-תש”ה, שימש את החזון אי”ש בביקורים שבועיים יחד עם רבי גדליה נדל שלמד איתו בחברותא באותם זמנים, ובד בבד החל ללמוד משפטים בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה. בתקופה זו הקים ישיבת ערב בצפון תל אביב לתלמידי תיכון דתיים, ולימד את הרב דוד צבי הילמן. הרב הקפיד לשמור על קשר קרוב עם החזו”א גם לאחר מעברו לפרדס-חנה, עד לפטירתו של החזו”א. בשנת תש”ה (1945) הוצע לו על ידי ראשי נוער מזרחי לשמש בתפקיד ראש הישיבה והמנהל החינוכי של מדרשיית נעם בפרדס חנה (”המדרשייה”). הוא עמד בראשות הישיבה מאז ועד שנותיו האחרונות. בשנותיו האחרונות כיהן כנשיא הישיבה. בשנים תש”ה-תש”ח (1945-1948) היה המא”ז (מפקד אזור) של פרדס חנה בהגנה במקביל לתפקידו החינוכי במדרשיה. דרכו החינוכית מורשת החזון איש הרב יגל נועץ בחזון איש, בטרם נענה לפניית ראשי נוער מזרחי לשמש בתפקיד ראש הישיבה והמנהל החינוכי במדרשייה, החזון איש עודדו לקבל את ההצעה והתווה את דרכו החינוכית,