Bidspirit auction | בית הדין של עדת הפרושים

בית הדין של עדת הפרושים - אוסף חשוב ונדיר של פסקי דין, חוזי מכר ושכירות ומכתבי גאוני ורבני ירושלים בין השנים תרנ”ב ל-תרח”ץ. - 1. פסק בית דין מחודש שבט תרנ”ב אודות חזקתו של רבי חיים ב”ר שלמה זלמן הכהן על חצר ברחוב ”חארת אל באשטע” בירושלים, בחתימתם של הדיינים הגאונים הגאונים רבי בנימין ב”ר שמואל, רבי חיים יעקב מקאוונא וה'ספרא דדיינא' - רבי אריה ליב בהרא”ד הרשלר - ”רבי לייב דיין”, וחותמת בית הדין של עדת הפרושים. חתימה זו של רבי לייב דיין 'כספרא דדיינא' היא ככה”נ אחת מן האחרונות בטרם הוסמך והחל לכהן כדיין בעצמו. 2. קבלת עדות ואישור הדיינים על מכירת חצר בירושלים בחודש סיוון תרנ”ט, העדים הם רבי גדליה בר”א יפה, שמש בד”צ, ורב פייוויל שמש. לאחר מכן חתמו הדיינים הגאונים רבי חיים יעקב מקאוונא, רבי שאול אלחנן בהר”א יפה ורבי חיים מענדל בהרא”ש זצ”ל - ספרא דדיינא (רבי חיים מנדל ספרא - שארלין)על כך שהעדים אישרו בפניהם את חתימת ידם. עם חותמת בית הדין 3. מסמך נוסף מעין הקודם על חזקת חצר, מחודש טבת של שנת תרס”ה, בחתימת העדים רבי חיים מענדל ספרא דדיינא ורבי עזריאל אשר שמש בד”צ, ולאחר מכן אישור הדיינים הגאונים רבי חיים יעקב מקאוונא, רבי משה נחום וואללענשטיין ורבי אריה ליב בהר”ר א”ד, על חתימת העדים, עם חותמת בית הדין. 4. מסמך דומה על חזקת שכירות חצר ליד חצר רייסין בעיר העתיקה, מחודש אלול תרס”ה, בחתימת הדיינים הגאונים רבי חיים יעקב מקאוונא, רבי משה נחום וואלענשטיין ורבי אריה ליב בהר”ר א”ד, עם חותמת בית הדין. 5. שטר מכירת חזקת חצר מחודש אדר תרס”ז לרבי אשר חברוני עם חתימת המוכר רבי חיים בהרב שלמה זלמאן הכהן ”הנקרא חיים כהן ראבינזאהן”. ובחתימות העדים רבי אליהו בהרב שלמה צבי זצ”ל ורבי לוי יצחק ב”ר יהודה ליב הורוויץ. 6. מכתב הגאון רבי יוסף גרשון הורוויץ תרצ”א על כך שרבי דוב מאיר טעננבוים עבד בבית הדואר העותמאני עוד לפני הכיבוש הבריטי וגם לאחר הכיבוש נותר לעבוד שם, המכתב נכתב ע”ג דף עם לוגו של הרב הורוויץ, ונחתם בחתי”ק ובחותמתו. לאחר מכן הוסיף ואישר את הדברים המוכתר של מאה שערים ובתי הונגרין רבי נחום אויערבוך, עם חת”י וחותמתו. 7. חוזה שנכתב במכונת כתיבה שנערך בחודש אדר תרצ”א בין ממוני כולל ווארשא הגאון רבי ישראל זאב מינצברג, רבי דוד וויינגארטין ורבי שמואל יעקב לעווי ובין רבי יעקב משה מארק על בניית דירה על גג בית השייך לכולל. על המסמך חתמו הארבעה בחת”י. 8. מסמך נוסף במכונת כתיבה על כך שרבי יעקב משה מארק ממשכן את הדירה שבנה על הגג האמור לרבי בעריל מאיר טענענבוים, בחתימת רבי יעקב משה ושלושת ממוני הכולל הנ”ל, 9. מסמך בכת”י עם הודאת רבי יעקב משה מארק על דבר המשכנתא שנתן לרבי בעריל מאיר טענענבוים, ניסן תרצ”ד 10. אישור רשמי של הרבנות הראשית בחתימת וחותמת הרה”ר הגרי”א הלוי הרצוג משנת תרח”צ ע”כ שר' בער מאיר טננבוים עובד בדואר העותמאני משנת 1899, עם חתימת רבי שמואל אהרן ובר מזכיר הרבנות, וחותמת רשמית של ”הרבנות הראשית”. 11. אישור רשמי של הרבנות הראשית בחתימת וחותמת הראשון לציון הרב יעקב מאיר על כך שהרב טענענבוים עובד בדואר העותמאני משנת 1902. הגאון רבי בנימין בן שמואל היה אב”ד סטופצי, מחבר ספר שארית בנימין, התפרסם במיוחד במאבקו נגד ”היתר המכירה”. הגאון הרב חיים יעקב מקאוונא: (תקצ”ב – תרס”ח) היה רב ודיין בקובנא בבית דינו של הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור, ולאחר עלייתו לא”י, ראב”ד בית הדין אשכנזים פרושים בירושלים. הגאון הרב אריה ליב בן רבי אלימלך הרשלר – רבי לייב דיין: (תר”י לערך – תרע”ז) נולד בירושלים לאביו הגאון רבי אלימלך דב מקרלין. למד בישיבת עץ חיים אצל הגאון רבי משה נחמיה כהניו. לאחר נישואיו התגורר במאה שערים, היה לתלמידו ומקורבו של בונה השכונות הגה”צ רבי זלמן בהר”ן וסייע לו במפעליו. במשך מספר שנים שימש רבינו כ'ספרא דדיינא' בבית הדין של עדת הפרושים בירושלים, ובשנת תרנ”ב נסמך לרבנות ע”י המהרי”ל דיסקין והחל לכהן בו כדיין לצידו של הגאון רבי שמואל סלאנט. מאז הוכר בכינויו 'רבי לייב דיין” לבד מזאת אחז רבינו באמת הבניין והיה זה שרכש את הקרקע הסמוכה ל'מאה שערים' עליה הקים בהמשך את שכונת 'בית ישראל'. הוא שימש כרבה של השכונה, ובנה את בתי כנסיותיה ומוסדותיה. בשנים הבאות המשיך ביוזמותי להקמת שכונות נוספות, בהן גבעת שאול ושערי פינה רבינו פעל רבות אף בעסקי הציבור בירושלים, הוא היה נשיא הועד הכלל 'כנסת ישראל', ממייסדי בית התבשיל הכללי וגבאו , וגבאי הישיבות הירושלמיות הגדולות, עץ חיים, מאה שערים ותורת חיים. הגאון רבי משה נחום וואללענשטיין: (תר”א - תרפ”ב), היה מראשי היישוב הישן, מייסד הבד”ץ של העדה החרדית בירושלים והראב”ד שלה, וראש כולל שומרי החומות. רבי יוסף גרשון הורוויץ: (תרכ”ט -תשי”א) היה רבה של שכונת מאה שערים וראש ישיבת מאה שערים בירושלים במשך כ-46 שנים. רבי ישראל זאב מינצברג: היה רב ופוסק בירושלים שכיהן כראש בית הדין החסידי בעיר. שימש כרב האשכנזי של העיר העתיקה עד לנפילתה במלחמת העצמאות. מחבר הספר ”שארית ישראל”, ב - 1948 יצא ביחד עם הרב בן ציון חזן להיכנע בפני הלגיון הירדני על מנת להציל את יהודי בירושלים הנצורה. הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג: (תרמ”ט - תשי”ט) היה הרב הראשי האשכנזי לארץ ישראל. לפני כן היה רבה הראשי של יהדות אירלנד. חיבר את הספרים ”שו”ת היכל יצחק”, ”כתבים ופסקים”, ”תורת האהל”, ו”תחוקה לישראל על פי התורה” בהם התמקד רבות בנושאי הלכה ומדינה, כמ וכן היה מהחוקרים הגדולים בעולם בעניין ה'תכלת'. הגאון רבי יעקב מאיר: (תרט”ז - תרצ”ט) היה הראשון לציון, והרב הספרדי הראשי הראשון של ארץ ישראל במסגרת הרבנות הראשית. בצעירותו שימש כשד”ר של ישיבת המקובלים בית אל וכוללות ירושלים. מצב וגודל משתנה.