Bidspirit auction | ”החסיד שבכהונה” - מחזור נוסח

”החסיד שבכהונה” - מחזור נוסח אשכנז (!) של רבי נתן אדלר ! ! ! עם שלושה חתי”ק וחתימה נוספת של אביו - זולצבאך תס”ט - מחזור בפורמט גדול ומפואר לשליח ציבור, (ח”א) ”כנהוג ק”ק אשכנזים... ובו שני המאורות, המאור הגדול לממשלת שבתות וימים טובים וראשי חדשים והמאור הקטן לממשלת יום ביומו ופורים ותשעה באב, קינות ציוני סליחות נישואין ומילה... פירושים יפים עד מאוד עם פ'שט ר'מז ד'רש ס'וד... י”ל ע”י ”המחוקק ר' אהרן יצ”ו בן הרב הדרשן הגדול המפורסם הגאון מוהר”ר אורי ליפמן זצ”ל, זולצבאך תס”ט (1709)  בהמשך דף השער הנאה האריך המדפיס בשבחו של המחזור המפואר: ”תואר לו ולו הדר יתר שאת ויתר עוז באיכות ובכמות על כל אשר היו לפנינו לא נערוך לו קדמון אשר נברא יורה גדולתו הדברים אשר נתוספו בו רבים מאד, עצמו מספר לא קם בישראל כמו זה עוד...” מעבר לדף השער מופיעות שלושה הסכמות חשובות מגדולי רבני התקופה, ראשית מופיעה הסכמתו של בעל ה'סמיכת חכמים' המזכיר את הדפסת ”המחזורים גדולים עין לא ראתה עד כה” אשר ”מרוב חביבותם נתפזרו בכל המדינות וכמעט א' מעיר ושנים ממשפחה אשר השיג לקנותם”. כן מופיעות הסכמותיהם של רבי גבריאל אב”ד מיץ וניקלשבורג, ורבי בערמאן סג”ל אב”ד אנשבאך שנייטך וזולצבאך. תחת ההסכמות מוסיף המו”ל ומפרט את  מעלותיו של המחזור הכולל את סדר קבלת שבת, שיר היחוד ויו”כ קטן, תפילות שונות מספר שערי ציון ועוד. המחזור נכרך מחדש בכריכת עור מפוארת עם עיטורי זהב על שדרתה, בראשי קטעי התפילה והפיוטים ולצידם מופיעים איורים נאים ומעניינים.  מעל ההסכמות מתנוסס רישום הבעלות בכתב יד קודשו של הנשר הגדול, הגאון הקדוש רבי נתן אדלר זכותו תגן עלינו: ”מחזור הלז שייך גיהערט ה”ה ר' נתן בן שמעון כהן” . גם בראש העמוד הבא מופיע רישום נוסף בכתי”ק: ”מחזור הלז שייך גיהערט נתן בן שמעון כהן”. בדף נ' חתם רבינו פעם שלישית ! את שמו הקדוש בצירוף האות נ' של ציון העמוד. (כזה: נ -תן כהן”) על דף השער לעומת זאת מופיעה חתי”ק של אבי רבינו שכתב: ”שייך שמעון כהן” בין דפי המחזור בולטים סימני השימוש המובהקים בו, מזרועות עוזו וידי קודשו של רבינו נתן. מרגשים במיוחד הם סימני השעוה המצויים בדפי מגילת איכה, שבעת קריאתה ישב רבינו כפה”נ לאור הנר שהחזיק בידו וכמנהג הקדום שקיים עד ימינו למעט באור בבתי הכנסת בתשעה באב לאות אבלות. מרתקת היא העובדה כי כידוע היה רבינו מן הראשונים בארצות אשכנז שהנהיגו את נוסח ספרד המיוחס לאר”י הק'. וכפי שהעיד עליו תלמידו הגדול, מרן החתם סופר: ”מורי הגאון החסיד שבכהונה מו”ה נתן אדלער זצ”ל הוא בעצמו עבר לפני התיבה והתפלל ספרדי בסידור האר”י זצ”ל...”. מחזור זה אשר לפנינו מסודר באופן מובהק ע”פ נוסח אשכנז וכפי הנראה שימש את רבינו בתקופה מוקדמת יותר. הגאון הקדוש רבינו נתן אדלר זי”ע: (תק”ב תק”ס) נולד בפראנקפורט לאביו רבי שמעון כנצר למשפחה רמת היחס מגזע רבינו שמעון הדרשם בעל ה'ילקוט שמעוני'. כבר  משחר ילדותו נודע כמתמיד עצום, תלמידו לימים, מרן ה'חתם סופר' העיד בו שמיום עומדו על דעתו לא הביט דרך החלון ומהגיעו לגיל תשע לא הלך בחוצות. גם על מצבתו נחרת שבח זה שמגיל תשע לא פינה לבו לבטלה. בביקורו הראשון של החיד”א בפראנקפורט פגש ברבינו, התפעל מהתמדתו העצומה ואף הורה לו דרכי מוסר. בשנים הבאות למד אצל ה'פני יהושע', ואצל הגאונים רבי משה ראפף ורבי דוד טעבלי שיף. ואת חכמת הנסתר למד אצל הגה”ק רבי אבוש מפרנקפורט. בהגיעו לפרקו נישא לרבנית רייכל בת רבי פייש כ”ץ מגיסא, חתנו של רבי דוד שטרויס אב”ד פיורדא ממנו נולדו לו בן ובת שנלקחו למרבה הצער באיבם רבינו נודע בכך שהעלה את ירושליים וחורבנה על ראשו הק' בכל ימות השנה, בהנהגות רבות הוא בחר לנהוג כבני אר”י ולא כמנהג מקומו ולדוגמה מנהג נשיאת כפיים בכל יום. עקב עיסוקו ובקיאותו הרבה בסדר קדשים התבטא ואמר שכשיבנה ביהמ”ק הריהו מוכן ומזומן תיכף להתחיל ולשרת בו. הוא ייסד ישיבה בעירו ועמד בראשה, כמו”כ פתח בית מדרש בביתו בו התפלל עם תלמידיו המובהקים במנהגים והנהגות מיוחדות. תלמידו המובהק של רבינו היה מרן ה'חתם סופר שהביא ממנו רבות בספריו כשהוא מכנהו בתארים מופלגים כמו 'החסיד שבכהונה' 'רבי המובהק הגאון החסיד המפורסם הנשר הגדול' 'מורי הגאון החסיד', וכדומה. כמו”כ התבטא החת”ס עליו ששבילי הרקיע נהירין לו יותר מאשר למלאכי השרת וראה בעיניו כיצד השתמש בשמות קדושים. ביטוי נוסף נורא הוד נשמע מפ”ק על רבו, ”ותחסרהו מעט מאלוקים...” הסתלקותו של רבינו נודעה לחת”ס מפי בעל החלום. כאשר נשא עליו הספד השתטח למרגלות ארון הקודש מלוא קומתו בפישוט ידיים ורגליים. לבד מהח”ס הסתופפן בצילו של רבינו גם ה'בעל שם ממיכלשטט', הגאון רבי אברהם בינג, ףרבי שלום אולמאן - חריף אב”ד אנסבך ולקנבך ועוד. רבינו סירב להעלות בד”כ על גבי הגיליון את חידושי תורתו המאירים, הוא ביאר כי כל ההיתר לכתוב דברי תורה הוא מטעם 'עת לעשות לה', כדי שלא ישכחו את הדברים, אולם הוא עצמו מימיו לא שכח מה שלמד.אך למעשה נערכו ספרים שונים מתורתו. מפרט: [1], נח, [8], רנד דף, 32.5 ס”מ. מצב: טוב, סימני בלאי קלים בשולי דף השער ודפים נוספים, כתמי זמן. כריכת עור מפוארת.