Bidspirit auction | ”מיושבים המה בטוב טעם ודעת”

”מיושבים המה בטוב טעם ודעת” - חידושיו של ה'ישמח משה' מספרו ”השיב משה” בעצם כתב יד קודשו. שינויים קלים מהנדפס. - גיליון שלם וגדול הכולל חידושי תורה מאירים וברורים בעצם כתב יד קודשו של הגאון הקדוש רבינו משה טייטלבוים מאוהעל, אבי שושלת סיגעט ובעל ה'ישמח משה' זצוקללה”ה. בפנינו, דף כתוב משני עבריו, על פני כשמונים ושתיים שורות מתעגלות, למעלה מאלף וארבע מאות (!) מילים בכתב יד מהיר ופניני בו רשם רבינו את חידושיו הגאוניים בסוגיית נטען על א”א שבמס' יבמות, כשלעיתים מוסיף הוא ביטויים מיוחדים על מהלכיו הלמדניים כמו ”...ותראה כי מיושבין המה בטוב טעם ודעת” ”מתורץ קושית הנמוקי יוסף ... בטוב טעם...” חידושים אלו נדפסו בספר 'השיב משה'  נדפס בספרו שו”ת ”השיב משה” מהדורה חדשה ע”י נכד המחבר הרב יעקב דב טייטלבוים תשע”ט חלק ג' אבן העזר סימן ס' דיבור המתחיל ”דאין לידחק ולומר” למירב בדיקתינו ישנם שינויי לשון בן הנדפס לדף שלפנינו. הדף הקדוש נכרך בכריכה חומה מהודרת. מרנא ורבנא הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב”ד אוהעל (תקי”ט - תר”א) מגדולי מנהיגי וצדיקי החסידות בהונגריה, אבי שושלת סיגעט - סאטמער, גאון אדיר ומקובל אלוקי, איש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבינו נולד בפרעמישלא לאבי הרב צבי הירש ואמו הרבנית חנה, למד מפי דודו אחי אביו, רבי יוסף רבה של קולבסוב ואצל דודו, אחי אמו, רבי אריה יהודה הלוי בעל דרישת אריה אבד”ק סטריזוב, בשנת תקמ”ד, בהיותו כבן עשרים וחמש שנים התמנה לרב העיירה שינאווא. בראשית דרכו נמנה על ה”מתנגדים” לדרך החסידות, ובצעירותו נסע אף להקביל פני רבינו הגר”א בווילנא ולקבל תורה מפיו (ר”ב לנדוי, הגאון החסיד מווילנא, עמ' רצא, בשם רבי זלמן וובר). אך עם השנים התקרב לתנועת החסידות בהשפעת חתנו הגה”ק רבי אריה ליב ליפשיץ מווישניצא בעל ה”אריה דבי עילאי”, ששכנעו לנסוע אל ה”חוזה מלובלין”. אצל ”החוזה” נוכח בגילויים גדולים ומפעימים ומאז הפך לתלמידו המובהק והתדבק בדרך החסידות. כמו כן קיבל גם מהמגיד מקוזניץ, הרה”ק רבי מנחם מענדל מרימנוב, והאוהב ישראל מאפטא בשנת תקס”ח נבחר רבינו לכהן פאר כרב ואב”ד אוהעל והגליל, הוא היה למפיצה של תורת החסידות בגלילות הונגריה, ואלפים ורבבות עמך בית ישראל נסעו אליו וניאותו לאורו, משנת תקע”ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה. על פי המסופר, היסס רבינו אם להמשיך בכתיבת קמיעותיו הק', אולם אז שמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: ”אל תירא כי אתך אני” (תהלה למשה). עד לימינו אנו מצויים נוסחאותיה הקמיעות המיוחסות לרבינו, ובהם נוסח ה'שמירה לילד וליולדת, ו'שמירה למגפה'. גם הרה”ק מקערעסטיר נהג לתת קמיעות לשמירה בנוסח של רבינו. תורתו המסועפת של רבינו בספריו הנודעים, ”ישמח משה” על התורה והמגילות ועל אגדות הש”ס, ”תפילה למשה” על תהלים, שו”ת ”השיב משה”, מעיין טהור, ועוד עם תלמידיו נמנו: רבי יואל אשכנזי, אב”ד זלוטשוב בעל ”מלא הרועים”, רבי מנחם מנדל פנט מדעעש ורבי צבי הירש פרידמן מליסקא, בעל ”אך פרי תבואה”. בנו של רבינו הרה”ק רבי אלעזר ניסן, כיהן כרב בדרוהוביץ', וממנו יתד ופינה לשושלת הקודש של אדמור”י סיגעט וסאטמער עד לימינו אנו. מפרט: [1] גיליון נייר כתוב משני עבריו, 36 / 22 ס”מ. מצב: טוב, קרעים משוקמים בשוליים, כתמי זמן.