Bidspirit auction | מהדורה ראשונה של חידושי ה'הפלאה'

מהדורה ראשונה של חידושי ה'הפלאה' על מס' ברכות ועל הלכות בד' חלקי שו”ע, - מונקאטש, תרנ”ה ספר חידושי הפלא”ה, על מס' ברכות ועל הלכות בשר בחלב בחלק יו”ד, ועל הל' נדה ועל חלק חו”מ וקצת על הלכות פסח ור”ה שבחלק או”ח, מאת הגה”ק רבי פנחס הלוי איש הורוויץ , בעל ה'הפלאה'. ”והכתבי יד קודש הלז היו ספונים וטמונים עד הנה, ובחמלת ד' הנני מוציא לאורה חמדה גנוזה..., , מאת נכד רבינו המחבר הרב ר' סענדר חיים ב”ר שמואל שמעלקא מקאזאווע, בדפוס בלייער - קאהן, מהדורה ראשונה ,   מונקאטש תרנ”ה (1896) בראש הספר הסכמות חשובות ונלהבות מהמהרש”ם מבערזאן, ה'דרכי תשובה' ממנוקאטש, משב”ק האדמו”ר ה'דמשק אליעזר' מקאמרנא וכן ארבעת בניו הקדושים, רבי מאניש, רבי אברהם מרדכי, רבי יעקב משה, ורבי פנחס נתן, ועוד.  המחבר: הגאון הקדוש רבי פנחס הלוי איש הורוויץ (תצ”א-תקס”ה) מגדולי גאוני וענקי עולם החסידות, אב”ד פראנקפורט דמיין ובעל ה'הפלאה', ה'פנים יפות' ושו”ת גבעת פנחס. רבינו נולד בעיר טשורטקוב לאביו הגאון רבי צבי הירש שכיהן כרב העיר ואמו הרבנית מלכה. אביו היה רבו הראשון וכפי שציין זאת רבינו בפתח חיבורו 'שבת אחים': ”...תחילת לימודי הייתי משתשעשע על ברכי אבי... והוא אשר פתח לי אוזן לשמוע בלימודים”. לאחר נישואיו למד מפי אחיו הגדול רבי נחום, ולאחר שזה התמנה לאב”ד החל למוד עם אחיו שנודע לימים כהרבי רבי שמעלקא מניקלשבורג זי”ע. קשרים מיוחדים נטוו אז בין רבינו לאחיו וכפי שתיאר זאת רבינו בכותבו אודות כך: ”קשר של עבותות אהבה רבה ועזה מאוד, נפשי קשורה בנפשו... להיות נוחים זה לזה באהבה נפלאה כאהבת דוד ויהונתן, וללמוד הש”ס ופוסקים לעמוד על שורשי הדת, אמיתה של תורה ויסודותיה”. בהמשך התמנה רבינו לכהן ברבנות ויטקוב שבפולין ולכוביץ שבליטא. בשנים אלו הן רבינו והן אחיו לא נמנו על תנועת החסידות וידוע כי אף למדו בבית מדרשו של רבינו הגאון מוילנא, אך בהמשך התקרבו ע”י הרה”ק רבי אברהם מקאליסקא אל רבו המגיד הגדול והק' ממעזריטש זי”ע שם קנה את שיטת החסידות והפך לאחד מנושאי דגלה. הרה”ק המגיד מקוזניץ כתב אודותיו וכינהו ”נשיא ישראל, ראש הגאונים החסיד המפורסם”, גם הרה”ק בעל התניא כתב לו במכתבו והזכיר לו את תקופת שהותם יחדו במעזריטש 'אור ישראל וקדושו, בוצינא קדישא, חסידא ופרישא, מופת הדור זיוו והדרו איש אלוקים קדוש... מי אנוכי כי באתי עד הלום... להתייצב במקום גדולים כמותו ירבו בישראל... ורחב לבי בהעלותי על לבי חיבה יתירה הנודעת לי ממר, שהוא רבא דעמיה, מימי קדם בק”ק מעזריטש וק”ק ראוונא וזכיתי לקבל ברכתו סלה מדי שבת בשבתו'.  קשר מיוחד טווה רבינו אף אם הרה”ק מקאליסק עליו כתב ”רעי וחביבי הרב המאור הגדול החסיד המפורסם כמוהר”ר אברהם הכהן מטבריא”, וכינה את חבורת הקודש שלו בטבריא: ”האנשים השלימים חבורתא קדישתא דבארעא קדישא, אשר נדבה רוחם ונפשם להסתפח בנחלת ה', והשלימו נפשותם להיות מעובדי ה' תמידין כסדרם באוירא דארץ ישראל”  בעידודו של המגיד ממעזריטש עקר רבינו עבר להתגורר במערב אירופה, שם התמנה לכהן כרבה של פראנקפורט רבתי שנחשבה כאחת מהקהילות הוותיקות והחשובות ביותר בגרמניה. מלבד תפקידו כרב אותו נשא במשך כשלושים וחמש שנים, עמד גם בראשות ישיבה גדולה ומפורסמת בה העמיד תלמידים לרוב כשהבולט שבהם הוא רשכבה”ג מרן ה'חתם סופר' זי”ע. בתקופת רבנותו החלה להתפשט תנועת ההשכלה, רבינו לחם בה בכל עוז, ונשא דרשה מפורסמת כנגד מנדלסון וחבריו, דרשה שאף נדפסה לאחמ”כ בספר מיוחד. על מצבתו של רבינו נרשם: ”...גאון הגדול המפורסם יחד בדורו רשכבה”ג החסיד ועניו ראש גולת אריאל... רב פעלים מקבציאל, העמיד תלמידים הרבה והרביץ תורה בישראל, כבוד מוהר”ר פנחס הלוי איש הורוויץ זצ”ל, ה”ה אב”ד דקהילתנו, אשר האיר כל פני הגולה בחיבוריו הקדושים, ספרי הפלאה, ספר כתובה וספר המקנה חכמתם בחוץ תרונה, תהלתו מלאה הארץ, גודר גדר ועומד בפרץ...”. מפרט: [2] מא דף, 33 ס”מ. מצב: טוב, נזקי עש מעטים בשולי דף השער ומס' דפים נוספים, קרעים קטנים בשולי מס 'דפים, חלק דפים שבירים מעט.