Bidspirit auction | הסידור החסידי הראשון - סידור

הסידור החסידי הראשון - סידור רבי שבתי מראשקוב תלמיד הבעל שם טוב - מהדורה ראשונה - קוריץ תקנ”ד - ”סדר תפלה מכל השנה”, עם כוונות האר”י, תפילות לחול, שבת ומועדים, נוסח ספרד, ח”א, בעריכת המקובל האלוקי רבי שבתי מראשקוב - תלמיד הבעל שם טוב, י”ל בדפוס של רבי אליעזר ליבר מקארעץ, מהדורה ראשונה , קוריץ תקנ”ד (1794) הסידור נכרך מחדש בכריכת עור בגוון אדום, נאה ומעוטרת. בעמ' פ”ג ב' נרשם באותיות דפוס בשול הגיליון שם הוי”ה, בדף קז. על יד המילים 'וידידים עברו ים” נכתב הציון: יש או.. (אומרים ?) 'העברת'. בדף שמג: (כוונת מצות מלה) נכתב בשולו התחתון של העמוד בכת”י עתיק: ”הן אמת חפצת בטוחות ובסתום חכמה תודיעני... ... .... ... .... נבקעו מעיינות רבה וארובות השמים נפתחו ”   בכלל מלא הסידור בסימני שימוש רבים ובולטים. מרגש ומרתקת המחשבה על אחד מגדולי הצדיקים והמקובלים שכפ”נ קבע בסידור את תפילות רוויית הכוונות הטמירות והנאצלות מהעולמות העליונים. הסידור בנוי על מהדורותיו הקודמות של סידור האר”י, ובעיקר על הראשון שבהם שנדפס בזולקווא בשנת תקמ”א, עליו הוסיף רבינו שבתי הוספות חשובות מכתבי האר”י הק'. לבד מכוונותיו הטמירות של האריז”ל נחשב 'סידור רבי שבתי' לסידור החסידי הראשון כאשר בו הובאו על מכבש הדפוס בפעם הראשונה מנהגיו והדרכותיו של הבעש”ט הק', וכפי שנזכר בשער הסידור:  ”דאתי לידינו יחודים של האלקי קדוש הבעש”ט אשר שמו נודע בכל קצוי תבל...” ואכן בסידור זה נדפסו לראשונה כוונות קדושות ומנהגים של קדוש ה' רבינו הבעש”ט זי”ע עם הפתיחה ”ובשם מורי נר”ו”, כדוגמת המנהג הנודע להימנע מדיבורי חולין בחג השבועות עד לאחר קדושת 'כתר' שבמוסף, אמירת 'ויהי נועם' ו'יושב בסתר' ז' פעמים בעת הדלקת נרות החנוכה ועוד. צדיקי ומקובלי אותו דור כמה, השתוקקו וכספו לראות את הסידור מודפס ולהתפלל מתוכו, עניין זה הוזכר אף בהסכמות החשובות שבאו בראש הסידור כמו בהסכמתו של הרה”ק הרבי ר' זושא מאניפולי זיעועכי”א הכותב כי ”רבים וגם שלימים צמאו לראות בנועם דברי הסדור הנ”ל” , ובהסכמת של הרה”ק רבי יוסף משה, המגיד מישרים ממעזריטש ותלמידו של הבעש”ט, הכותב כי ”...רבים מגדולי דורנו וחכמינו... כמהים ותוהים מתי יזכו לראות את הסידור הקדוש, ובפרט משום שיש בו כמה רעיונות חדשים ותוספות מהבעל שם טוב...”. בנוסף לאלו באות אף הסכמותיהם של רבי יהודה ליב סג”ל אב”ד שידלוב, רבי פסח אב”ד זוועהיל גם לאחר ההדפסה, נערץ ונקדש הסידור בפיותיהם של צדיקי החסידות. הרה”ק רבי יעקב שמשון בן הרה”ק רבי פנחס מקאריץ הורה כי אין להתפלל אלא ”בנוסח האריז”ל דפוס לבוב (תקמ”ח - סידור רבי אשר) או בסידורו של רבי שבתי, ולא בנוסחאות האחרות שבסידורים החדשים” גם מרן האדמוה”ז מחב”ד כאשר הדפיס את סידורו המפורסם ”בחר לו מסידורי האר”י ז”ל הנדפסים את סידור ר' שבתי שעפטיל מראשקוב... ועפ”י רוב לקח נוסח התפילה מסידור ר' שבתי ראשקעווער בסדור התפלה שלו” (תולדות עמודי החב”ד). הס”ק הרה”ק רבי ישראל מרוז'י ן היה מתפלל מסידור רבי שבתי שנכתב בכתי”ק המחבר. בספר 'ישועות ישראל' (פאדגורזה תרס”ד) מובא שלאחר שעקר הרוז'ינע'ר לסדיגורא ”שאל תמיד בלי הרף מאת כל האנשים העומדים לפניו, כי יתאמצו להביא לו את הסידור אשר שכח בעיר יאס, יען כי הוא כתב-יד של הצדיק מו”ה שבתי זצ”ל מראשקוב... וכן היה אשר הביאו לפניו את הסידור לסאדיגורא, וכאשר הגיע לידו הקדושה אמר בזה הלשון: דער סידור איז מיין לעבען (הסידור הזה הוא החיים שלי) המקובל האלוקי רבי שבתי ב”ר צבי הירש מרשקוב היה תלמידו וסופרו של אור שבעת הימים מרנא הבעל שם טוב הקדוש זי”ע. (וי”א כי הסתופף אף בצילו של 'המגיד הק' ממעזריטש') ועסק רבות בהעתקת ועריכת כתבי יד בקבלת האר”י הק' וגוריו. כבספר ”פרי עץ חיים” למהרח”ו שנדפס בשנת תקמ”ה ב'קאריץ' עם הוספות רבות שלא באו במהדורתו הראשונה, ובשערו נכתב: ”אלה מוסיף על הראשונים אשר יגענו ומצאנו ספר פע”ח מוגה מאד המועתק מכתיבת יד של הרב המנוח החסיד המקובל מו”ה שבתי ראשקובר ז”ל אשר כל כתביו בחזקת מתוקן כנודע שמו באיתן מושבו והמפורסמת א”צ ראי'...”. סטפנסקי, חסידות 412 מפרט: רכט; (במקור [2] רלו - חסרים דפי השער וההסכמות וכן שבעת הדפים הראשונים - הושלמו בצילום) רמא-רמח; רנג-רנו; [1] רנז-רסג, רסא-שדמ דף. [בחלק מטפסי הסידור צורף בין הדפים דף מנוסף עם מזמור קז שבתהילים (הודו) הנאמר לפי מנהג הבעש”ט זי”ע בעלות המנחה של ערב שבת, ומאמר הזוהר 'כגוונא דאינון מתיחדים לעילא' לפני תפילת ערבית של שבת- בעותק שלפנינו הדף אינו קיים] 19 ס”מ. מצב: טוב, נקבי עש מעטים, חלקם מולאו בנייר, קרעים וסימני עש משוקמים, לעיתים עם שפשופים ' פגיעות בטקסט.