Bidspirit auction | דפים מהחיבור האבוד והמסתורי -
דפים מהחיבור האבוד והמסתורי - פצעי אוהב לרבינו ישראל נג'ארה - קורו ג'ישמי שנ”ג - דפים מתוך ספרו האבוד של רבינו ישראל נג'ארה 'פצעי אוהב' על ספר איוב שנדפס בבית הדפוס של הגבירה המפורסמת 'דונה ריינה' רעייתו של דון יוסף נשיא ב'קורו ג'ישמי' - קושטא, בשנת שנ”ג בקירוב (1593) עם חלקים שלא נראו עד עתה ! ! ! הספר האבוד 'פצעי אוהב': כדברי חז”ל 'בכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל', גם גורלו של ספר זה היה ועודנו מרתק במיוחד. כנשואו עצמו - איוב, אשר נחלקו אודותיו אם היה במציאות, או שמא לא היה ולא נברא, גם אודותיו פרצה מחלוקת גדולה בין הביבליוגרפים והחוקרים אם הספר למעשה נדפס, או שמא נותר בכתב יד. רבינו עצמו הזכיר את מציאות כתב היד בהקדמתו לספר 'מימי ישראל', ”...מצאתי און לי להפליא לעשות בביאור ספר איוב... מעץ החיים שרשו ומעץ הדעת רחשו ולחשו... בדברים המצודקים מפיקים רצון לכל איש נבוך סבוך בסבכי הספקות... והוצאתי משם משפטים ישרים ותורות אמת ופשטי פסוקים מתוקים ומאמרי רז”ל נדרשים ודרושים נמלצים... פצע”י אוה”ב נאמנים” . גם בהקדמתו לספרו 'שארית ישראל' ייחל רבינו לראות בהדפסת ספרו. הויכוח הגדול בין הביבליוגרפים: חיים דב פרידברג רשם ב'בית עקד הספרים' שלו רשימה של ספרים שנדפסו בדפוס של דונה ריינה ב'קורו ג'ישמי שליד קונטנטינה, ובהם גם את ה'פצעי אוהב'. (בשנת שנ”ג ייסדה הגבירה המפורסמת 'דונה ריינה' רעייתו של דון יוסף נשיא בית דפוס בביתה - ארמון בילוידיר ששכן בפרברי קושטא, בית הדפוס נועד על מנת לאפשר לחכמי א”י ותורכיה להדפיס את ספריהם בקלות ובכבוד. לצורך כך היא אף רכשה אותיות חדשות שנועדו למלאכת ההדפסה מסיבה בלתי נודעת עבר בית הדפוס בשנת שנ”ז לפבר קורו ג'ישמי' שליד קושטא) רבי דוד קונפורטי ציין לעומתו ב'קורא הדורות', כי ספר זה וספרים נוספים של רבינו נותרו בכתב יד ולא באו אל מכבש הדפוס. את דבריו הביא גם יערי בספרו 'הדפוס העברי בקושטא' וכן סבר 'בן יעקב' באוצה”ס. תפנית של ממש חלה בשנת תרס”ד אז הודיע הביבליוגרף והספרן אהרן פריימן שגילה בכריכת ספר איוב שנדפס בקושטה בשנת ש”ה שני דפים מודפסים מהספר האבוד. דפים אלו היו נשמרו בספריה העירונית של פראנקפורט רבתי. בשנים המאוחרות גילה ד”ר ישראל מהלמן ששה דפים נוספים מן הספר ועותקים סרוקים מהם מופיעים בספריה הלאומית. החוקר משה דוד גאון הביא באחד מספריו את נוסח דף השער של הספר שיתכן ועמד בפניו בשלימותו: ”פצעי אוהב, והוא פירוש על ספר איוב, חיברתיו אף עשיתיו אני הגבר ישראל בן לאדוני אבי החכם השלם החסיד הענו מוהר”ר משה בן להחכם הנעלה כמהר”ר לוי נג'ארה תנצב”ה, יתבאר בו ביאור רחב אופן השגחה בפרטות ויתן טעם לשבח ליסורין הבאים על צדיק וגבר, דבר דבור על אופניו, והיה צדק איזור מתניו ואמונת ההשגחה אזור חלציו... (בהמשך מסביר רבינו במתק קולמוסו את מבנה פירושו ומטרתו) ...נדפס בבית ובאותיות הגברת המעטירה עטרת היחס והמעלה מרת ריינה מב”ת, אלמנת הדוכוס שר וגדול בישראל דון יוסף נשיא זלה”ה, פה בכפר קורו ג'ישמי הסמוך לקושטנדינה, העיר הגדולה אשר היא תחת ממשלת המלך הגדול והאדיר שלטן מחמד יר”ה ות”ם על ידי הצעיר והקטן יוסף בן לא”א יצחק אשקלוני” תפנית נוספת קרתה לפני כשלושים שנה אז הודיע החוקר מאיר בניהו כי מצא בספריה הבריטית קובץ דרשות ופירושים מזמנו של רבינו ובסופו חלקים מפירוש על הפרקים האמצעיים שבספר איוב. אשר כפה”נ מכמה וכמה פנים הריהם בכתי”ק של רבינו ומהוים אף הם חלק מן החיבור האבוד והמסתורי. לפני כשנה הוצגו בבית המכירות 'ווינרס' ארבעה דפים נוספים מתוך הספר שכוללים חלק מההקדמה, פירוש לפסוק הראשון, ההקדמה, הפסוק הראשון ותחילת הספר. וכעת, אנשי בשורה אנו היום בהצגת דפים נוספים מהספר, רובם זהים לאלו המצויים באוסף מהלמן אולם כוללים גם חלקים שלא נראו מעולם. להלן הפסוקים המופיעים, הם או חלקם בדפים שלפנינו, פרק א': פסוקים יז, כ, כא, כב. פרק ב': פסוקים א, ד, ז, ט, י, יא, יב, יג. פרק ג': פסוקים א', ב. גם בחלקים הזהים ניתן להשלים ע”פ דפים אלו מילים החסרות לעיתים באלו המצויים באוסף מהלמן. המשורר האלוקי רבינו ישראל נג'ארה (שט”ו - שפ”ח) מגדולי המשוררים והמקובלים ורבה של העיר עזה. רבינו נולד לאביו הרב רבי משה שנמנה בין גורי האר”י הק', ומאוחר יותר כיהן כראש הרבנים בדמשק וחיבר את הספר 'לקח טוב'. מרנא האר”י הק' התבטא ואמר על זמירותיו הנאדרות שהן חשובות בשמים. מפרט: [4] דף נייר. 20 ס”מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים. נקבי עש. פגמים וקרעים. דומה למצב הדפים שבספריה הלאומית.
