Bidspirit auction | ”נתכבדתי בביקורו היום של כ”ק
”נתכבדתי בביקורו היום של כ”ק שליט”א בביתי”- תשובה הלכתית עם כתי”ק וחתי”ק של מרן ה'מנחת יצחק' אל כ”ק האדמו”ר מ'תולדות אהרן זצ”ל בעניין חיוב מזוזה בברכה בשכירות בית מנוכרי בחו”ל לפרק זמן. - תשובה הלכתית ששיגר מרן גאב”ד ירושלים פוסק הדור והדרו הגה”ק רבי יצחק יעקב וויס בעל ה'מנחת יצחק' אל כ”ק מרן האדמו”ר בעל ה'דברי אמונה' מתולדות אהרן זצ”ל. התשובה נכתבה במכונת כתיבה על גבי דפי הבלאנק של 'המנחת יצחק' כשהוא מוסיף בין השורות, וכן בפתיחה ובחתימה מעין הברכות, בכתב יד קודשו. (מודגש להלן) ” החיים והשלו אל כבוד קדושת אדמו”ר הגה”צ תולדות אהרן שליט”א” פתח רבינו, ”...מה מאד נתכבדתי בביקורו היום של כ”ק שליט”א בביתי ” לאחמ”כ פותח רבינו בדברי תשובתו אל הרבי ששאלו ”אם בשעת נסיעתו למקום מעיינות הרחצה לחו”ל ושוכר דירה בבית נוכרי ליותר מל' יום אם מחויב בקביעת מזוזה”, ועונה כי ”...יקבע מזוזה מיד ללא ברכה. וטעמי ונמוקי כדלהלן...”. לאחמ”כ מאריך רבינו בהבאת דברי הראשונים והאחרונים בנידון ע”פ כעמוד ומחצה, ובסיום כתב שנית בכתי”ק: ”וחותם בכל חותמי ברכות לכה”ר ... בקרוב בבריאותו השלימות ואך טוב וחסד ישכנו במעונו (?) המתפלל לבריאותו השלימות וידידו עוז יצחק יעקב ווייס” מרן ה'מנחת יצחק' - הגאון רבי יצחק יעקב וייס (תרס”ב - תשמ”ט) היה רב ופוסק נודע ומפורסם וגאב”ד ה'עדה החרדית'. רבינו נולד בעיירה 'דולינה' שבגליציה לאביו שהיה חסיד זידיטשוב, והרביץ תורה לבחורים בעיר מונקאטש, בגיל צעיר הגיע אף הוא למונקאטש ולמד תורה מפי אביו כאשר בגיל 16 (!) הוסמך להוראה על ידי הגה”ק בעל ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש, ובגיל 19 הוסמך גם לדיינות. כבר בשנים אלו החל לפרסם את דברי תורתו בכתבי עת וירחונים תורניים שונים וניכרו יכולותיו הגדולות בתחום ההוראה וההלכה למעשה. לאחר נישואיו לבתו של הג”ר פנחס צימטבוים אב”ד גרוסוורדיין, עבר להתגורר לצדו של חמיו וכיהן כדיין בבית הדין של חמיו והסתופף בצילו של מרן ה'אהבת ישראל' מויזניץ. בימי השואה האיומה הועסק בעבודות הכפיה ע”י הנאצים ימ”ש ובסיומה, שב לגרוסוורדיין ושימש שם כרבה של הקהילה, עסק רבות בהיתר עגונות וייסד ישיבה ע”ש חותנו. לאחר המהפכה הקומוניסטית ברומניה עקר לאנגליה, שם כיהן כאב”ד מנצ'סטר. בתקופה זו החל שמו להתפרסם כפוסק מובהק – הוא החל בהוצאתם של ספריו המפורסמים 'מנחת יצחק', וסמך להוראה רבנים רבים שהסתופפו בצילו. לאחר פטירת הגאון רבי פנחס אפשטין – ראב”ד ה'עדה החרדית', נקרא רבינו ע”י הגה”ק מהר”י מסאטמער לכהן כדיין ב'עדה החרדית', תחילה הוא כיהן כסגנו של הראב”ד החדש – הגאון רבי דוד יונגרייז, ובשנת תשל”ב, התמנה לראב”ד. עם פטירתו של הרה”ק מסאטמער, מונה לכהן פאר כגאב”ד ה'עדה החרדית', משרה בה כיהן עד לפטירתו בשנת תשמ”ט. שמו של רבינו נחרת באותיות של זהב בשורת פוסקי ההלכה המפורסמים ביותר בדור האחרון, וספריו הידועים 'מנחת יצחק' מהווים יסוד מוסד במסורת הפסיקה ההלכתית. מפרט: [2] דף, 28 - 30 / 22.5 ס”מ מצב: טוב מאוד
