Bidspirit auction | ספר הזהר. ארבעה חלקים. דפוס

ספר הזהר. ארבעה חלקים. דפוס רבי שמואל אברהם שפירא. סלאוויטא. תקפ”ז - תקפ”ט | 1827 - 1829. עותק מיוחס! - הזוהר הקדוש שחיבר התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, מוגה ומדויק ע”פ הדפוס בקושטא, יצא לאור ע”י הרה”ק רבי שמואל אבא שפירא, בנו של הרה”ק רבי משה מסלאויטא ונכדו של הרה”ק רבי פנחס מקאריץ, בדפוס הנערץ והנקדש בסלאוויטא. בשנים תקפ”ז - תקפ”ט. לבד מחשיבותם העצומה של הספרים שנדפסו ב'סלאויטא', חדיבות מיוחדת נודעת לספרי הזוהר הק' שלעיתים נמצאו בהם חילופי גרסאות וכפי שהתבטא עליהם הרה”ק מראזלא, והמליץ: ”יאמין לגרסות [ספר הזהר] בדפוס סלאוויטא שהמגיהים והמדפיסים היו צדיקים וקדושים מפורסמים כנודע...” חתימות ”מרדכי בן ר' יעקב נאטאנזאהן [מטארנאפאל?]”, הקדשה לרבי יעקב בן האדמו”ר רבי פנחס מקנטקוזבה. וחותמת האדמו”ר רבי יהודה אריה לייבוש פרנקל מבוטשאן. האדמו”ר רבי יהודה אריה לייבוש פרנקל [תרמ”ה - תרע”ז] - היה האדמו”ר השלישי בשושלת חסידות בוטשעטש בוטושאן ורב העיר בוטושאן שברומניה. נולד לאביו רבי משולם זלמן פרנקל בנו של רבי יוסף אהרן מבוטשטש וגדל על ברכי סביו לאחר שהתייתם בצעירותו מאביו. נשלח על ידי סבו ללמוד תורה לעיר ברודי שבגליציה, והיה לגדול בתורה.  בהיותו אברך צעיר בן עשרים ושניים בלבד, החל לכהן ברבנות העיר בוטושאן, שהייתה סמוכה לעיר בוטשעטש שם כיהן באדמורו”ת סביו רבי יוסף אהרן. בתחילת כהונתו, קיבל מהקהילה בית למגורים, אך העדיף להעניק את הבית עבור תלמוד תורה שהקים בעיר. כמה שנים אחר כך, כשפרצה מלחמת העולם הראשונה הוחרמו כל מבני הציבור לצורך החיילים, רק מבנה תלמוד התורה לא נלקח משום שהיה רשום על שמו של רבי יהודה אריה לייבוש, ותלמוד התורה בבוטושאן המשיך להתקיים כסדרו גם בימי המלחמה. בשנת תרע”ג לאחר פטירת סבו יוסף אהרן מבוטשעטש, למרות גילו הצעיר יחסית, הוכתר רבי יהודה אריה לייבוש על ידי חסידי סביו שהיו פרוסים ברחבי רומניה לכהן כאדמו”ר, ולהנהיג את עדת החסידים. נפטר ביום רביעי ב' בסיון תרע”ז לאחר שטיפל בחייל יהודי שהיה חולה אנוש, הכניסו לביתו וריפאו, אך נדבק ממחלתו ונפטר. נטמן בעיר בוטושאן, חסידיו הקימו אוהל על קברו. על מצבתו כתבו החסידים: ”פה נטמן הרב הגאון הצדיק אדונינו מורינו ורבינו רבי יהודה אריה לייבוש פרענקיל זכר צדיק וקדוש לברכה, שירת בקודש בתור רב דקהילה קדושה באטאשאן בשנות תרס”ז - תרע”ז, הפקיר חייו לתורה ועבודה וגמילות חסדים ונסתלק רך בשנים, נשמתו הקדושה עלתה עדן ביום ב' לחודש סיוון תרע”ז”. המדפיס האדמו”ר רבי שמואל אברהם שפירא [תקמ”ד - תרכ”ד] - בנו של האדמו”ר רבי משה שפירא, הרב מסלאוויטא. זקנו רבי פנחס מקוריץ התבטא עליו טרם לידתו ששוכנת בקרבו נשמה גבוהה. הסתופף בצל גדולי החסידות: רבי זושא מאניפולי, רבי ברוך ממעז'יבוז' והסבא משפולי. בשנת תקצ”ו, עקב העלילה המפורסמת, נסגר בית הדפוס שלו, ובשנת תקצ”ט נאסר יחד עם אחיו, עד לשנת תרט”ז. לאחר צאתו מהמאסר הוכתר לאדמו”ר. מסופר על האדמו”ר ה”בית אהרן” מקארלין, שהגיש לו פתקה, לאחר צאתו מהמאסר, ובה בקשה לפעול ישועה עבור חתנו האדמו”ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. מפרט: ב' כרכים.   חלק ראשון - [1] רנא, א-ט דף. [במקור [4], רנא, א-יז דף] חסר דף שער ושני דפים בתחילתו ושמונה דפים בסופו [הושלמו בצילום מקצועי]. חלק שלישי רביעי וחמישי - קטו, [1], קיז-שט. חסר שער לספר ויקרא [הושלם בצילום מקצועי]. לפנינו קיים שער מקורי לספר במדבר דברים.  מצב: נכרך מחדש.   חלק ראשון: נקבי עש, מספר דפים מנותקים. מצב כללי בינוני - גרוע. חלק שלישי רביעי חמישי: נקבי עש קלים. כתמים מצב כללי טוב.