Bidspirit auction | חסידות היסטורי! האגרת המקורית שנשלחה

חסידות היסטורי! האגרת המקורית שנשלחה בהוראת ה”אוהב ישראל מאפטא”! תקפ”ג | 1823. - מכתב היסטורי חשוב ביותר שכתב האוהב ישראל מאפטא לכל הקהילות להעתיק המכתב ולהתחזק בתעניות בה”ב ותפילות שונות כאשר מפרט במכתב. המכתב נכתב על הגזירות ”תחום המושב”, ”גזירת הקנטוניסטים” ו”גזירת המלבושים”.    לפנינו מכתב המקורי של קהילת ווערבאוויץ' של המכתב אות באות בתקופת הגזירה ! !!! רקע המכתב: בשנת תקפ''ג הגיעה אל רבינו בעל ה”אוהב ישראל” מאפטא. ידיעה אודות גזירות רעות המתרגשות ובאות על עם ישראל את הידיעה הנחוצה הביאו לידיעתו שלוחי הציבור נציגי היהודים בפטרבורג שגילו לרבינו כי הקיסר אשר במשך שנים רבות לא הכביד עולו על היהודים ואדרבא שמר להם אמונים על עזרתם הרבה לרוסיה במלחמת נפוליון עתה הפך את עורו והמלכות עומדת לגזור גזירות חדשות וקשות על היהודים כך עולה ממכתבו של ברכולסקי סגן הגוברנטור בפודוליה אל הנסיך קונסטנטין  ”על סמך דברי אחד מפקידי המשטרה היושב בברסלב אני מגלה את אזניו שהיהודים קיבלו מידע מפעטערבורג באמצעות הדיפוטאטים הנציגים בפעטערבורג שהמלכות מתעתדת לחוקק חוקה חדשה באשר ליהודים וכי לפי החוקה החדשה כנראה שתחול עליהם חובת גיוס לצבא יאסר עליהם לעסוק במכירת משקאות חריפים וכן יאסר עליהם לעסוק בכל מסחר שהוא ללא רישום בגילדות הסוחרים יהודים שאינם בעלי הון ישלחו ממקומותיהם לערבות ייאסר עליהם להינשא קודם הגיעם לגיל ועוד איסורים ואודות לשמועות הללו קבעו הרבנים צום תפלה וצדקה” כיון שנודע לרבינו כי יהודי רוסיה צפויים לגזירות קשות ומרות יצא ביקול קורא' לגזור על הציבור תענית בה”ה לעורר רחמים ולהעביר רוע הגזירה וזאת על אף התנגדות הידועה של רבינו לתעניות וסיגופים עם זאת באותה שעה כאשר הגיעו לידיעתו הגזירות הנוראות אשר מלכות הרשעה מתעתדת לגזור על ישראל יצא רבינו מגדרו וקבע תענית ציבור לימי בה”ב עיקר סיבת התענית הייתה מחמת גזירת תחום המושב שגזרה מלכות הרשעה להגביל את זכויות היהודים ולנשלם מחכירת בתי פונדקאות ובתי מזיגה וכדו' שהיו מקור פרנסה להרבה יהודים ובעיקר גזירת גירוש היהודים מהכפרים והעברתם לערים ועיירות וכן על גזירות רעות נוספות שביקשו לגזור אז כ”גזירת הקנטוניסטים” ו”גזירת המלבושים” שבסופו של דבר נדחו אז ולא יצאו אל הפועל רק לאחר שנים. גזירת תחום המושב התפרסמה לראשונה כבר בשנת תקס”ד אך מסיבות שונות התעכבו מלקיימה בפועל עד שלהי חודש טבת תקפ”ד אז ביצעו זממם הרע ובכן גזר רבינו לצום ולהתענות תענית בה”ב ולקריאתו הצטרפו הרבה מצדיקי ורבני דורו והוא פקד לכל הסרים למשמעתו להחמיר מאוד באותה תענית בצוותו שגם אנשים חלושים לא יקילו בה. לגזירת התענית הצטרפו גדולי צדיקי הדור ביניהם הרה”ק רבי מרדכי המגיד מטשערנוביל זי”ע והרה”ק רבי יצחק מראדוויל זי”ע כן יצוין שגם גדולי ליטא אשר לא הלכו בדרך החסידות הצטרפו גם הם לגזירתו של רבינו והורו לצום תענית בה”ב ואכן תענית הציבור פעלה פעולתה ולא ארכו הימים עד שהגזירה בטלה וממסמכים שנשתמרו מאותה תקופה עולה כי כאשר נודע לממשל הרוסי כי רבינו הוא זה שעומד מאחורי גזירת התענית נבהלו ונרתעו אחור כי בהכירם ברוב השפעתו על היהודים באשר הם חששו לעורר מלחמה כנגדו וביטלו רוע הגזירה. לשון המכתב:  ”העתקה מתוך הכתב אות באות שהגיע פה ק' ווערעבאוויץ' מהרב הקדוש מאפטא” ”אחינו בני ישראל הלא למשמע אוזן דאבה נפשינו מנהמת קול הנשמע ביללה על כל צרה שלא תבא בדברים הנוגעים בגוף ונפש ישראל ובפרנסת עם בית ישראל הן בעיירות והן בכפרים וכל השומע תצילנה אזניו על זה דוה ליבנו על אלה חשכו עינינו וההכרח להודיע צערינו לרבים והגם כי קשה להאמין כל הנשמע הנ”ל כי הלא ידוע לכל שאדונינו החסיד הרחמן הקיסר יר”ה חפץ חסד הוא ומתנהג בחסד וברחמים עם כל החוסים תחת ממשלתו וגם שריו ויועציו מטיבים חסדם עמנו ובוודאי מאתם לא תצא רעה ח”ו עכ”ז יש לנו לדאוג פן ח”ו עונותינו גרמו זאת ע”כ מוטל עלינו להתעורר בתשובה שלימה כי בעוה”ר אין מנהל ואין מחזיק בידינו על מי יש לנו להשען כי אם על אבינו שבשמים והשעה צריכה לכך לתפוס אומנות אבותינו הקדושים כמ”ש ויזעקו ותעל שוועתם אל האלקים ודבר שבחובה לקבוע תענית בכל ערי ישראל בשני וחמישי ושני היינו יום ב' פ' ויחי י”ג טבת ויום ה' פרשה ויחי ט”ז טבת ויום ב' שמות כ' טבת והימים הללו יהיו ככל תענית צבור ואתם עם ד' חיזקו ונתחזקה וקראו אל ה' בחזקה בתשובה ותפלה וצעקה שירחם ה' עלינו ויתן אותנו לחן ולחסד ולרחמים בעיני אדוננו החסיד הרחמן הקיסר יר”ה ובעיני כל שריו ויועציו עלינו לטובה עורו נא התעוררו נא כ”א מאחב”י בתשובה שלימה לפני אל מלך גדול ונורא והרבו תפלה ותחנונים ובפרט באמירת כל ספר תהלים בכל בתי כנסיות ובתי מדרשות בבכי ובזעקה להצילנו מכל צרה וצוקה גם כל מלמדי תינוקות יאמרו תהלים עם ילדי העבריים כי הבל פיהם של תינוקות של בית רבן חביב מאד לפני המקום ב”ה גם ידוע כי אגרא דתעניתא צדקתא ע”כ יראו נא בכל עיר ליתן כ”א צדקות כפי יכלתו ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה ובטוחים אנו בזכות שלשת אלה יזכור לנו זכות שלשת אבות ואל יקל הדבר בעיניכם וחלילה להתרשל בדבר כי הזמן קצר וישועת ה' כהרף עין ולה' הישועה על עמך ברכתך סלה הכ”ד אהובם הדור”ש וטובתן של ישראל ומעתיר בעדם ומצפה לישועתן בקרוב הק' אברהם יהושע העשיל מאפטא פ”ק מעז'בוז' יצ”ו ומצוה וחובה על כל בני קהילות גדולות להעתיק הדברים הללו ולשלוח לקהלות ועירות קטנות וכפרים הסמוכים בכדי שכל התפילות והתעניתים יעלו בבת אחת לרצון לפני המקום בוראינו ויוצרינו ית”ש”. ”כ”ז נעתק לנו מן אגרת אשר שלחו לנו מק' זאמחוב אות באות”.  ”צו גיבין להשליח א' זהט יודעל אנשי הקהלה של עיר ווערבאוויץ האט משלם גיווען להשליח מק' זאמחוב”. עד כאן לשון המכתב שלפנינו! המכתב המקורי של האוהב ישראל מאפטא נמצא היום בספרייה הלאומית. כאשר הגיע חלק מהמכתבים להקילות השונות היו חותמים רבני הקהילות על המכתב.