Bidspirit auction | יסוד עותק מקודש! ספר חידושי

יסוד עותק מקודש! ספר חידושי הריטב”א. אמשטרדם. תפ”ט | 1729. מהדורה ראשונה. עותק רבי יצחק הלוי מנותני ההסכמות לספר התניא ובנו ר' מרדכי הלוי מזאלוזיץ', רבי אליעזר ליפמן ראוויטש, ובנו, ועוד. - ספר חידושי הריטב”א נקרא גם חמש שיטות להריטב”א. על מסכתות עירובין, תענית, מועד קטן, כתובות, בבא מציעא. אמשטרדם, תפ”ט | 1729. מהדורה ראשונה. העותק של : רבי יצחק הלוי מנותני ההסכמות לספר התניא ובנו ר' מרדכי הלוי מזאלוזיץ', רבי אליעזר ליפמן ראוויטש [מגדולי תלמידי ומקורבי רבי עקיבא איגר] ובנו רבי יוסף מליסא, עותק רבני משפחת גייגר רבי ליזר, רבי יחיאל מיכל גייגר ובנו רבי שלמה זלמן גייגר.  בצד הפנימי של הכריכה: רישומי שייכות רבים לגאון רבי אליעזר ליפמן הלוי ראוויטש, אחד מהרישומים בכתב יד בנו רבי יוסף וחתימתו. רישום נוסף שהספר היה שייך ל ”זעלקי כ”ץ בהגאון הגדול חריף ובקי...הרב מו”ה צבי הירש נ”י רב”ד דק”ק פוזנא” [רבי זעלקי בנו של רבי צבי הירש סנאק [חריף] רבה של פוזנא].  בראש השער הראשון: חתימת ”הק' יצחק בהרב מוהר”ר מרדכי הלוי” וכן חתימת בנו רבי מרדכי מזאלוזיץ ”הק' מרדכי בהרב מוהר”ר יצחק הלוי נר”ו חופק לעשנאב” . חתימה נוספת בשער של ”לה' הארץ ומלואה הק' אברהם בהרב המובהק מוהר”ר שמעון [כץ?] נר”ו”. רישומים בכתב יד וחותמות שהספר שייך לבה”ד חדש בקאזמיר פה ק”ק קראקא שנ' תר”א”. בשער השני: ”יהודה...”. רישום אחר ”שייך להחריף והשנון כמוהר”ר ליזר גייגר נר”ו ולע”ע שייך לבנו החריף ובקי סיני ועוקר הרים כמוהר”ר מיכל גייגר נר”ו היום יום ויו עש”ק בשבת נחמו' י”ב מנחם תקס”ח הקטן הכותב זלמן בן מוהרר מיכל הנ”ל. רבי יצחק הלוי [נפטר תקנ”ט] - אב”ד לעשנוב (תקט”ו) חעלמא (תקכ”ט) ואחר כך ראב”ד קראקא משנת תקל”ח במשך 20 שנה שכידוע כי בקראקא עיר ואם בישראל ומופלגת בתורה וצידקות, כיהנו גדולי עולם כרבינו הרמ”א ובעל מגלה עמוקות. נכד רבי יהושע רייצ'יס ”הקדוש מלבוב”. חתן רבי אריה ליב אב”ד אמשטרדם. בתקופתו הצטרף לחרם נגד החסידים. הגאון רבי שלמה זלמן מוארשא בעל ”חמדת שלמה” ישב על מקומו אחריו. נתן הסכמות לספרים ”גבעת שאול” (תקכ”ט), ”ברכת יעקב” (תקל”ו), ”קרבן ראשית” (תקל”ח) בניו הם: רבי צבי הירש דוד רב בקראקא על מקום אביו, רבי מרדכי מזאלוזיץ. גיסו - רבי שאול מאמשטרדם (כששהה בבית גיסו הסכים שם על הספרים ”תכונות השמים”-תקט”ז, ”סאה סולת ומרפא לנפש”). רבי מרדכי הלוי מזאלוזיץ [נפטר תקע”ז] - נכד רבי אריה ליב מלבוב ואמשטרדם, ונינו של ה”חכם צבי”. חתן רבי יעקב כהנא שפירא בעל ”אהל יעקב”. אב”ד זאלוזיץ (תקל”ד) טיקטין כ-40 שנה (משנת תקל”ז). רבי משה זאב מרגליות בעל ”אגודת אזוב” ישב על מקומו אחריו - והספידו בספרו וכן נספד ע”י עוד מגדולי דורו. חיבר ”חמדה גנוזה” - בכת”י, וכתבים נוספים. בנו - רבי אריה ליב בעל ”אסיפת הגאונים” - כיהן כרב בטיקטין על מקום רבי משה זאב. הגאון רבי אליעזר ליפמאן מראוויטש דיין דק”ק ליסא [תק”כ בערך - תר”א] - חתן הגאון רבי יהודה ליב נוימבערג אב”ד ראוויטש שהיה חתנו של הגאון בעל ה'בית מאיר', (חותנו זקנו מזכירו בספריו, ראה הקדמת שו”ת בית מאיר). בשנת תקע”ז החל לכהן כדיין בעיר ליסא, בבית דינו של הגאון בעל הנתיבות וה'חוות דעת'. היה מקורב לגאון רבי עקיבא איגר ואף הגאון רבי עקיבא איגר התארח בביתו, היה גם כותב לו מכתבי חידושי תורה וביקש שיחווה דעתו עליהם. היה תלמיד חכם ובקי גדול ורבי עקיבא איגר כנהו ”ארון הספרים שלי” וכן היה בקשרי ידידות עם הגאון רבי אברהם איגר בנו של רע”א שהיה גר בראוויטש ואף נשא ונתן עם הגאון רבי בונים איגר אב”ד מטרסדורף בנו הוא רבי יוסף מראוויטש החתום בספר שלפנינו. רבי יוסף [ליכטנברג] ראוויטש - אביו, הגאון רבי אליעזר ליפמאן ראוויטש, הדיין מליסא, היה ממקורבי רבותינו רבי עקיבא איגר ובעל ה'נתיבות'. סבו, רבי יהודה נאומברג אב”ד ראוויטש, היה חתנו של ה'בית מאיר'. רבי יחיאל מיכל גייגר [נפטר תקפ”ג] - נאמן קהילת פפד”מ. והיה ש”ץ ובעל תפילה בקהילה ומחשובי נכבדי קהילת פפד”מ.  רבי שלמה זלמן גייגר [תקנ”ב - תרל”ח] - היה דיין ומורה הוראה בפרנקפורט דמיין. נודע בעיקר בשל חיבורו ”דברי קְהִלֹּת”, המפרט את מנהגי קהילתו פרנקפורט, ומשמש מקור מרכזי באשר למנהג האשכנזי בכלל. היה חבר בחברה קדישא למעלה מחמשים שנה. נחשב לבר סמכא בענייני הלכות תפילה ומנהגים. לאחר הגעתו של רש”ר הירש לפרנקפורט והקמת הקהילה הנפרדת עדת ישורון, נמנה עם המתנגדים לפרישה מן הקהילה, ונותר דיין בבית הדין של הקהילה הכללית. היה בין המתנגדים הקולניים של רש”ר הירש, ובספרו הוא תקף אותו על שינויים שונים שהנהיג במנהגי הקהילה, כגון הקפות בליל שמחת תורה. כפי שכתב: ”אף אם החנווני מקיף, כל הישר הולך לא ילך אחריו להקיף”. פרסם קונטרס בשם ”אגרת מלאכת מחשבת” ובו הערות על ספרו של רבי יצחק דוב הלוי במברגר ”מלאכת שמים” בהלכות כתיבת סת”ם. כן פרסם מאמרים בכתבי עת, ובהם ביקר את סגנונות הכתיבה המליצית של דורו. אולם, חיבורו החשוב ביותר, שעל שמו נתפרסם, הוא ”דברי קהלת”, על מנהגי עירו פרנקפורט. מפרט: [4], עה [צ”ל: עד]; ב-כט; ג-סד; ב-נה דף.  מצב: מצב גרוע – פגעי עש קשים. דפים מנותקים. קרעים. כתמים. מצב כללי גרוע !