Bidspirit auction | פולמוס ”היתר מכירה”! מכתב חשוב


פולמוס ”היתר מכירה”! מכתב חשוב בכתב יד קודשו וחתימתו של רבי יעקב הלוי ליפשיץ. קובנא. תרמ”ח | 1888. - מכתב מעניין בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי יעקב הלוי ליפשיץ, מזכירו וקרובו של הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור אב”ד קובנא. נכתב בשנת תרמ”ח | 1888. לקראת שנת השמיטה תרמ”ט | 1889. מכתב ארוך לא ידוע בפולמוס החשוב של ”היתר מכירה” בכתב יד קודשו של רבי יעקב הלוי ליפשיץ בערב שנת השמיטה תרמ”ט. המכתב נפתח ללא שם הנמען ובראשו נכתב ”המשך”, אך חתום בסופו בחתימת ידו ”יעקב הלוי ליפשיץ”. עיקרו של המכתב עוסק בפעילותו של רבי יעקב ליפשיץ נגד תנועת ”חובבי ציון”, ובעיקר נגד הגביר אהרן יהושע שפירא מביאליסטוק חתן רבי הלל בישקא מקיידאן שתמך כספית בתנועת ”חובבי ציון”. ובענין הפולמוס סביב היתר מכירה. וכן מספר איך ניסה למנוע בכל מחיר מהגאון רבי יצחק אלחנן לחתום על כתב ההיתר.  לשון המכתב הנוגע בפולמוס ”היתר המכירה”: ”תמול הראני הגאב”ד יחי' [הכוונה לרבי יצחק אלחנן ספקטור] המכתבים שהשיג מאה”ק [מארץ הקודש] בעסק השביעית וקראתיו לפניו בניגון וטעמים כראוי, אין פה המקום לבאר להדר”ג עמלי הרב והעצום כמעט במר”נ [במסירות נפש] בעסק השביעית לעצור בעד ההיתר, וכמעט עלתה בידי עצהי”ט [על צד היותר טוב], אפס כי עזרא הכוזב מביאליסטאק בתחבולותיו שצרף אליו את הרה”ג כו' מקוטנא (בטח ישנו ערמה ומזימה, ושגיאה עצומה מצד הקוטנער, כי חתנו ה”ג וואקס נ”י מכירו לעזרא הכוזב מביאליסטאק כראוי ושונאו בתכלית ולא לבו הלך אתו הפעם), ובעזרת הקוטנער הכריע הכף והנפיק היתר מהגאב”ד יחי' דפה, רבות לי לדבר אך בענין הזה ראוי וההכרחי לי להזהר ביותר...”. לאחר מכן, משבח רבי יעקב ליפשיץ את ה”קול קורא” שיצא נגד ההיתר (ככל הנראה כרוז רבני ירושלים) ומסיים ”הוא אשר אמרתי כי רק ע”י וועד יקום דבר הנני עבד לעבדי ה' המצפה בהקדם לתשובתו הרמתה בבטחון קבלתיו ודעת רחבה יעקב הלוי ליפשיץ”. מכתב ללא שם נמען: הייתה זו שיטה ידועה לשלוח מכתב ראשון ללא זיהוי הכותב, כאשר הכיל תוכן שהיה עלול ליפול בידיים לא רצויות, ולאחר מכן לשלוח מכתב המשך חתום. ואכן ר”י ליפשיץ פותח את המכתב שלפנינו: ”במכתב הארוך העלמתי שמי כי חמירא סכנתא כו'...”. שנת השמיטה תרמ”ט:  בה הועלה לראשונה פתרון הלכתי של מכירת הקרקעות החקלאיים בארץ ישראל לנכרים, באופן שיאפשר עבודה בקרקע בשנת השמיטה. בחודש אדר תרמ”ח חתם גדול הדור רבי יצחק אלחנן ספקטור על כתב ההיתר שהובא לפניו לנושא זה, ואשר עליו חתמו גם הגאון מקוטנא, רבי שמואל מוהליבר, ורבי שמואל זנוויל קלעפפיש מווארשא. הנושא גרם לפולמוס גדול והתנגדות מצד רבני הישוב הישן בירושלים ורבנים אחרים באירופה. לאורך כמעט כל שנות השמיטה שאחר כך חזר הפולמוס והתעורר שוב. כשהמתירים מסתמכים בין היתר על פסקו של רבי יצחק אלחנן. רבי יעקב ליפשיץ שהיה עוזרו ומזכירו הנודע של רבי יצחק אלחנן היה מן המתנגדים לתנועת ”חובבי ציון”, אשר קידמה את ההיתר לטובת חקלאי המושבות החדשות בארץ ישראל, ולכן גם התנגד לעניין היתר המכירה. הרב החכם הכולל רבי יעקב ליפשיץ [תקצ”ח-תרפ”א] - יד ימינו, עוזרו האישי ואיש אמונו של גדול הדור הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור אב”ד קובנא. כונה 'זקן עסקני הציבור' והיה עסקן גדול בשליחות הגרי”א, פובלציסט והיסטוריוגרף. לחם בעוז נגד המשכילים והציונים והיה מנהיגה של ההתארגנות החרדית האנטי ציונית (שכונתה בפי מתנגדיה 'הלשכה השחורה'). פרסם מאמרים רבים בעיתונות התקופה. חיבר ספרים רבים, ביניהם סדרת ספריו הנודעת 'זכרון יעקב'. הוא היה קנאי גדול ומתנגד חריף לציונות , הרבה יותר מרבי יצחק אלחנן שמתוקף מעמדו נאלץ להתפשר מולם לא אחת. מסופר כי רבי יצחק אלחנן ספקטור אמר פעם בהלצה, שההבדל בינו לבין מזכירו רבי יעקב ליפשיץ, הוא ההבדל שבין בעלת הבית ובין החתול בנוגע לשנאתם לעכברים. אמנם, שניהם שונאים תכלית שנאה את העכברים, אלא שבעוד שבעלת הבית מרוב שנאתה להם היא חפצה שלא יראו ולא ימצאו כלל בבית, הנה להיפך החתול רוצה שימצאו, כדי שיהיה ביכולתו לבלוע אותם חיים... מפרט: [1] דף נייר. שני עמודים בכתב יד.  מצב: מצב כללי טוב מאוד.